פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 11 חודשים
מ
ניסוח
 
חלק ממפלגות הימין בישראל שמציעים מדינה יהודית על כל שטחי ארץ ישראל (כמו למשל מפלגת [[זהות (מפלגה)|זהות]] של [[משה פייגלין]] ומפלגת [[עוצמה יהודית]] של [[מיכאל בן-ארי|מיכאל בן ארי]]) נתפסות כפוסט-ציוניים משתי סיבות:
* חלק רואים במדיניות זו של אותם מפלגות, הקבלה למדיניות כל אזרחיה (פוסט-ציונות מן השמאל), למרותאף על פי שבפועל מוצע על ידם מדיניות פנים בררנית לגבי [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפיה]], [[מיעוטים בישראל|מיעוטים]] ו[[אזרחות ישראלית|אזרחות]].
 
* חלק רואים במדיניות זו של אותם מפלגות, הקבלה למדיניות כל אזרחיה (פוסט-ציונות מן השמאל), למרות שבפועל מוצע על ידם מדיניות פנים בררנית לגבי [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפיה]], [[מיעוטים בישראל|מיעוטים]] ו[[אזרחות ישראלית|אזרחות]].
* חלק רואים במדיניות זו של אותם מפלגות, ביטול [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והנחלת חוקי התורה ו[[מדינת הלכה]], וחלק רואים במדיניות זו שלילת זכויות דמוקרטיות ממיעוטים במדינה בעקבות הסיפוח.
 
 
==לקריאה נוספת==
* הערך: נאו-ציונות, '''אנציקלופדיה "[[זמן יהודי חדש]], תרבות יהודית בעידן חילוני''', (עורכים: [[שולמית וולקוב]], [[ירמיהו יובל]], [[יאיר צבן]], [[דוד שחם]] ומורטון ויינפלד), כרך הרביעי, עמ' 525.
* יהודה גודמן ו[[יורם בילו]] הזכירו את המושג כמה פעמים במאמר על דרשות רבנים בקובץ "מערבולת הזהויות".
* [[אורי רם]], "ציונות ופוסט ציונות - ההקשר הסוציולוגי של ויכוח ההיסטוריונים", בתוך: [[יחיעם ויץ]] (עורך), בתוך: '''בין חזון לרוויזיה - מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], 1997, עמ' 284.
* [[אניטה שפירא]] (עורכת), '''מדינה בדרך - החברה הישראלית בעשורים הראשונים''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], 2001, עמ' 265 ו-294.
* [[יוסי יונה]], '''בזכות ההבדל, הפרויקט הרב תרבותי בישראל''', ירושלים: הוצאת מכון ון ליר, תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2007, עמ' 224, 231 ו-233.
* [[רונן שובל]], "[[אם תרצו]] - [[מניפסט]] לציונות המתחדשת", ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 2010.
30,621

עריכות