פיליפו טליוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, סיום עבודה
שורה 13:
אחרי שהתיישב בווינה, הביא אליו את מארי, שלמדה בלט בפריז. כשהגיעה, התאכזב מהתקדמותה האמנותית והחל לאמן אותה בעצמו. הוא הורה לה להתאמן שש שעות ביום במשך שישה חודשים, תוך שימוש בשיטה מדורגת-רמות לאימון בטכניקה. הוא החמיר עמה מאוד ולא גילה כל אהדה לאצבעות רגליה הדואבות והמדממות. שאיפתו הייתה לשוות לסגנון ריקודה קלילות ועידון. בדגש על קפיצות קלילות כבלון ועל עבודה על קצות האצבעות, דבר שלא נשמע כמותו קודם לכן. כשהייתה מוכנה, החזיר אותה לפריז.
אחרי הופעת הבכורה המקצועית של מארי, גדלה הפופולריות שלה במידה כזאת, שאיפשרה לפיליפו לשאת ולתת על חוזה לשש שנים לשניהם. הבכורה המצליחה של "הסילפידים" ב-12 במרץ 1832 הביאה אותה למעמד של ה[[פרימה בלרינה]] המהוללת ביותר של [[התקופה הרומנטית]] ואותו מיצבה ככוריאוגרף הנודע ביותר בתקופתו. יש אומרים, שבלילה זה החלה התקופה הרומנטית הגדולה של הריקוד. הודות להצלחה כבירה זו, יצאו שניהם למסעות הופעות משותפים הן ב[[אירופה]] והן ב[[רוסיה]].
 
בזקנתו, נעשה טליוני אקסצנטרי ובלתי צפוי, ובסופו של דבר איבד את כל ההון, שמארי צברה בחיסכון זהיר, בהשקעות חסרות שיקול דעת. אף על פי כן, הוא מוכר כחלוץ בסגנון בלט, שנועד לשנות לתמיד את עצם טבעה של אמנות זו.