פיליפו טליוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
טליוני מת ב[[קומו]], [[איטליה]] ב-5 בפברואר 1871, בן 93.
== תפיסות מוטעות לגבי "הסילפידים" --
קהל צופי-הבלט מכיר את הבלט הרומנטי "הסילפידים" (La Sylphide), שה[[כוריאוגרפיה]] שלו היא יצירתו של מנהל הבלט ה[[דנמרק|דני]] [[אוגוסט בורנונווילה]]. זהו אכן בלט "הסילפידים" שהקהל מיטיב להכיר כיום, אבל לא זו הגרסה שהוצגה בשנת 1832.
ההפקה המקורית של "הסילפידים" עלתה לראשונה בביצוע [[אופרה גרנייה|בלט האופרה של פריז]] ב-1832, בכוריאוגרפיה של פיליפו טליוני עצמו למוזיקה של [[ז'או מדלן שנייצהפר]], עם [[לברית]] מאת אדולף נוריט בעקבות סיפור של שארל נודייה. את התפקידים הראשיים רקדו [[מארי טליוני]] ו[[ז'וזף מאזילייה]].
בתחילה התכוון בורנונוילה להעלןות את הגרסה של 1832 ב[[דנמרק]], אבל האופרה של פריז דרשה מחיר גבוה מדי לתפקידי התזמורת ב[[פרטיטורה]] של שנייצהפר. כיון שכך, החליט בורנונוילה להעלות גרסה משלו של "הסילפידים" באותה עלילה, עם מוזיקה חדשה מאת [[הרמן סוורין לוונשלד]]. הצגת הבכורה הייתה ב-1836 עם [[ילד פלא|ילדת הפלא]] [[לוסיל גראהן]] ובורנונוילה בתפקידים הראשיים. הודות למסורת האיתנה של הבלט הדני המלכותי, גרסה זו עודנה מבוצעת עד היום בדנמרק, והוצגה מאז ברחבי העולם.
ב-1972 החזיר מנהל הבלט פייר לאקוט את בלט "הסילפידים" המקורי של פיליפו טליוני אל בלט האופרה של פריז, עם הבלרינה הנודעת גיזלן תזמאר בתפקיד רוח היער. המוזיקה המקורית של שנייצהפר שוחזרה מכתב יד שנשמר בספרייה הלאומית של צרפת. כיון שהכוריאוגרפיה המקורית של טליוני אבדה מכבר, כתב לאקוט את הבלט בסגנון תקופתי. בלט האופרה של פריז הוציא מאז שני DVD של ההפקה.
== קישורים חיצוניים ==
| |||