המחלוקת בציבור הליטאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביאור
אין תקציר עריכה
שורה 74:
למחלוקת הליטאית ישנו גם רקע אידאולוגי. הרב שטינמן נחשב לפרגמטי ומתון יחסית, לעומת הרב אוירבך שהוביל קו אידאולוגי מחמיר יותר. יוזמות שעלו בעבר בתמיכה (לעיתים חלקית או פסיבית) מצד הרב שטינמן, בהן [[חוק טל]] ו[[הנח"ל החרדי]], נתקלו בהתנגדות מצד הרב אוירבך.
 
אחד מסלעי המחלוקת בין הרב שטינמן לרב אוירבך הוא דרכי ההתמודדות עם נושא [[גיוס בני ישיבות]]. הרב אוירבך גרס שהרצון של המדינה להגביר את גיוס החרדים הוא "גזירת שמד", שיש [[מסירות נפש|למסור עליה את הנפש]]. הוא הביע התנגדות מוחלטת לחוקים העוסקים בהגברת גיוס חרדים, גם אם במקביל הם פוטרים למעשה מגיוס את תלמידי הישיבות, באופן מידי או לאחר תקופה של דחיית שירות. לעומתו הרב שטיינמן סבר כי יש לפעול לשמר בחוק את מעמד בני הישיבות כמי שבפועל אינם מתגייסים לצבא אם אינם רוצים בכך, וכי הטקטיקה הנכונה להשיג זאת היא שתדלנות ולא מלחמה{{הערה|מכתבי הרב שטיינמן ורבנים נוספים אחרי העברת [[חוק טל]] ואחר העברת תיקון חוק שירות ביטחון ב-2015:{{ש}} [http://kvarhaya.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_8808.html מכתב הרב שטיינמן למרדכי קרליץ אחר העברת חוק טל] בכבר היה לעולמים{{ש}}{{כיכר השבת|ישראל כהן|מכתב ראשי הישיבות לח"כי 'דגל התורה': "הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" • פרסום ראשון|186911|1 בדצמבר 2015}}}}. בתקופת דיוני [[ועדת שקד]] שדנה ב"חוק הגיוס"{{ביאור|"חוק הגיוס" הוא הכינוי המקובל לחלק בחוקב[[חוק שירות ביטחון]] העוסק בגיוס בחורי ישיבות}}, וכן לאחריה, התנגד הרב שטינמן לפעולות מחאה ציבוריות וגרס כי יש לנקוט בדרכי שתדלנות באמצעות הח"כים החרדים, שחלקם היו חברים בוועדה. הרב אוירבך סבר כי יש לנקוט בעצרות מחאה ובהפגנות לשם גיוס דעת הקהל בארץ ובעולם. לאחר חקיקת החוק, שכלל סנקציות פליליות על השתמטות של חרדים חייבי גיוס, אמר הרב שטינמן שיש בכך [[חילול השם]] שהמדינה מצהירה כי לימוד תורה הוא עוון פלילי. הוא תמך בקיום [[הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)|ההפגנה הגדולה נגד הגיוס]], אך הקפיד שהיא תישא אופי של עצרת תפילה על חילול השם, לעומת הרב אוירבך שהדגיש את ההיבט המחאתי נגד "גזרת הגיוס".
 
משנת 2012 הורה הרב אוירבך שלא להתייצב בלשכות הגיוס{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב אוירבך לבחורי ישיבה: אין להתייצב בלשכות הגיוס|אין-להתייצב-בלשכת-הגיוס|28 בנובמבר 2012}}}} גם לצורך קבלת מעמד בן ישיבה, מה שהוא מחשיב שיתוף פעולה עם "חוק הגיוס"{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|'הפלס' נגד 'הקנאים' המתייצבים לקבלת פטור מגיוס: "עושים מעשה זמרי"|219196|24 בינואר 2017}}}}, ובמיוחד לנוכח הקמת אגף מיוחד לחרדים בלשכת הגיוס. רוב הישיבות החרדיות נוהגות כדעת הרב שטינמן, שיש להמשיך להתייצב בלשכות הגיוס לשם קבלת הדיחוי או הפטור על פי החוק, ובכמה ישיבות המזוהות אתו מסולקים בחורים שאינם מתייצבים{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|רבי יגאל רוזן מסביר: "לא להתייצב זה הרס החינוך"|רבי-יגאל-רוזן-מסביר-לא-להתייצב-זה-הרס|25 ביוני 2014}}}}. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובו השתתפו רבני [[העדה החרדית]] וראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם מפלגת "בני תורה"{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|רבנים התכנסו בתמיר נגד גזרת הגיוס|73473|12 בספטמבר 2014}}}}. עם זאת, בשנת 2017 פורסם כי הדעות בעניין זה מסויגות בחוגי העדה החרדית ואף בקרב חוגי בני תורה{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|'הפלס' נגד 'הקנאים' המתייצבים לקבלת פטור מגיוס: "עושים מעשה זמרי"|219196|24 בינואר 2017}}{{ש}}{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|האשמה: כך הטעה הפלג את הרבנים והדיינים|120940|27 ביוני 2017}}{{ש}}{{בחדרי חרדים|צבי סלע|סוגיית ההתייצבות: סדקים בעמדת 'הפלג הירושלמי'|119227|16 במאי 2017}}}}. אנשי "בני תורה" מפגינים וחוסמים כבישים בכמה מוקדים בישראל כאשר נעצרים בחורי ישיבות שלא התייצבו בלשכות הגיוס. הפגנות אלו גולשות לעיתים לאלימות{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/137655 שוטרות פינו מפגיני הפלג הירושלמי בצומת שילת; 10 נעצרו בבני ברק], חרדים 10}}.
שורה 110:
 
==ביאורים==
{{ביאורים|}}
 
==הערות שוליים==