סרטן הריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏איתור מוקדם: עדכון הממצאים לפי מחקר ה nlst ולפי המלצות ארגונים מובילים בעולם כולל הנחיות הר”י
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 86:
 
=== איתור מוקדם ===
מרבית החולים מתגלים בעת האבחנה עצמה ככאלה שבהם סרטן בשלב מתקדם. על כן, בעבר הועלתה השאלה באשר לאיתור מוקדם של המחלה על ידי ביצוע "סקרינינג" - בדיקות איתור מוקדמות לאוכלוסייה, ובפרט לאנשים בסיכון. מחקרים שבוצעו הדגימו כי ביצוע צילום חזה לקבוצות אוכלוסייה מסוימות (יותר אצל מעשנים ומעשנים לשעבר) הביא לגילוי סרטן הריאה בדרגות מוקדמות יחסית. למרותאך זאת, לא קיימים עדיין נתונים לפיהם ה[[גילוי מוקדם|גילויזה המוקדם]]לא יכולעוזר להביא לשיעוריבמניעת תמותה. נמוכים יותרלעומתו, ולפיכך,בדיקת ישct לבצעבקרינה עלנמוכה חוליםהוכחה אלהבמחקר מעקבאקראי ארוךמבוקר טווח.כמפחית בדיקתתמותה [[CT]]במעשנים הועלתהכבדים כאופציהכעת לסקרינינגאו אףבעבר היא,ובגילאים לאחרשבין שמחקר55-70, בנושאבזכות העלהגילוי כימוקדם, בדיקותוזו שהתבצעוהומלצה תחתכבדיקת פרוטוקולסקר קרינהלמעשנים נמוךעל יחסית,ידי הביאוארגוני לגילוימומחים של סרטן הריאות בשלב מוקדםשונים, וכתוצאה מכך לטיפול מוקדםכולל במחלהבישראל. עם זאת, אחת מהבעיות בביצוע CT היא איתור שגוי של סרטן ריאה, דהיינו שיעור גבוה של false-positive, המביא לסדרת בדיקות נוספות ולמתח רב המופעל על המטופל. בעיה אפשרית נוספת בהקשר של CT לאבחון מוקדם, הוא קיום של [[אבחון יתר]]- בחלק מהאנשים המתגלים בסקירה זו, מדובר במחלה שלא הייתה אמורה לגרום לנזק או לתסמינים אך מאובחנת עם כל הנזקים הנלוים לכך.
 
אם מתגלה במהלך ביצוע CT רגיל ממצא ריאתי ("נודול") שגודלו חשוד (בין 5-10 מ"מ), הגישה היא להעריך האם הוא נראה שפיר (הסתיידויות שפירות, או ללא שינוי בגודל במהלך השנתיים האחרונות- במקרים כאלו החולה ממשיך מעקב באופן רגיל ללא התערבויות נוספות) או לא. אם ממצא זה לא נראה שפיר, יש לבחון האם המטופל מקיים אחר גורמי סיכון לסרטן ריאות. אם לא קיימים גורמי סיכון, ניתן לבצע ניתוח VATS (תורקוסקופיה) ולהסיר את הגידול כמו גם לדגום בלוטת לימפה מבית החזה. כאשר ישנם גורמי סיכון לסרטן, אזי טרם הניתוח יש להעריך את הממצא הריאתי בהדמיות נוספות הכוללות FNA, [[ברונכוסקופיה]] ו-CT הכולל חומר ניגוד.