דרקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מחיקת מידע שגוי ללא מקור
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51:
 
===הדרקון ביהדות ובתרבות המסופוטמית===
בכתביםבתרבות יהודיים, האזכור הראשון ליצור דמוי-דרקון הוא בספר [[איוב]] (כו, יג) וב[[ישעיהו]] (כז, א), שם הוא מכונה "נחש בריח".היהודית ה[[הלכה]] מודעת להקשרים האליליים בהם מופיע הדרקון, ולכן מי שמוצא כלי שמצויר עליו דרקון אסור לו להשתמש בכלי מחשש של איסור [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] פרק ג משנה ג. וראה ב[[פירוש המשנה לרמב"ם]] שכתב שמקור צורת הדרקון בתורת ה[[אסטרולוגיה]].}}. על תבליט [[מנורת המקדש]] ב[[שער טיטוס]] שב[[רומא]] מופיעים דרקונים, אך כפי הנראה, הללו נוספו בידי הרומאים ולא הופיעו במנורה המקורית.
בתרבות היהודית אין אזכור מפורש לדרקונים. ישנם אמנם תיאורים של יצורים דומים, כמו ה[[תנין|תנינים]] הגדולים, המובאים בספר [[בראשית]], ונחש-הבריח, המובא בספר [[ישעיהו]], אך הספרות היהודית אינה עשירה ביצורים אלו. יש הרואים ב[[נחש]] המפתה מ[[גן עדן]] את הדרקון הראשון, בהיותו [[זוחל]] ערום המחונן ביכולת דיבור.
 
יש הטוענים ש[[לווייתן (מיתולוגיה)|לויתן]] המוזכר בספרות היהודית הוא דרקון.
 
בכתבים יהודיים, האזכור הראשון ליצור דמוי-דרקון הוא בספר [[איוב]] (כו, יג) וב[[ישעיהו]] (כז, א), שם הוא מכונה "נחש בריח". ה[[הלכה]] מודעת להקשרים האליליים בהם מופיע הדרקון, ולכן מי שמוצא כלי שמצויר עליו דרקון אסור לו להשתמש בכלי מחשש של איסור [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] פרק ג משנה ג. וראה ב[[פירוש המשנה לרמב"ם]] שכתב שמקור צורת הדרקון בתורת ה[[אסטרולוגיה]].}}. על תבליט [[מנורת המקדש]] ב[[שער טיטוס]] שב[[רומא]] מופיעים דרקונים, אך כפי הנראה, הללו נוספו בידי הרומאים ולא הופיעו במנורה המקורית.
 
בהקשר אחר ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]], מוזכרת המילה "דרקון" אבל במשמעות של [[נחש]]. לדוגמה (קטע מ[[אגדות החורבן]] ב[[מסכת גיטין]] נ"ו עמוד ב'): {{ציטוט|אמר ליה: אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה, לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון?}}