מעמדה הבין-לאומי של ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זה שם המדינה
שורה 16:
 
=== החלטות בעלות תוקף חוקי-בינלאומי ===
בהחלטת ה-5 באפריל 1920 בעתעל [[ועידת סן רמו]], בה השתתפוידי נציגי [[מדינות ההסכמה]] שניצחו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[ועידת סן רמו]], התקבלהשלהן הסמכות מבחינת המשפט הבינלאומי, הן נקודת מפנה עבור העם היהודי. החלטההוחלט לאשר את [https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C כתב המנדט] על ארץ ישראל. ההחלטהובכך אומצההתקבלה לראשונה ההכרה בזכות ההיסטורית לבעלות יהודית על ידיארץ [[חברישראל<ref>{{ישראל הלאומים]]היום|אלדד לאחרבק|"ההיסטוריה כשנתיים,בירושלים ב-24לצדכם"|611987|29 ביוליבנובמבר 19222018 15:49}}</ref>. על פי הנוסח שאושר, [[המנדט הבריטי]] יהיה אחראי ליצור בארץ ישראל תנאים אשר יבטיחו את הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] בשטח שבין [[הירדן]] לים (לאחר שסעיף 25 מאפשר להחריג את עבר הירדן המזרחי). סעיף 5 קובע כי המנדטורי יהיה אחראי לכך שלא תינתן שליטה בשטח לאף גורם מדיני אחר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C|כותרת=כתב המנדט על פלשתינה - ארץ ישראל – ויקיטקסט|אתר=he.m.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}}. בנוסח אין אף סעיף המחריג את מעמדה של ירושלים. החלטות סן רמו מעוגנות ב[[הסכם סוור]] שנחתם עם טורקיה בקיץ 1920. ההחלטה אומצה על ידי [[חבר הלאומים]] לאחר כשנתיים, ב-24 ביולי 1922. ב[[הסכם לוזאן]] 1923 הטורקים ויתרו על זכויות הבעלות שלהם על השטחים במזרח התיכון מבלי שהסכם סוור שונה. ובכך נסגר המעגל - שטחי המזרח התיכון הועברו מהבעלים הקודם שלהם, [[האימפריה העות'מנית]], לבעלים החדשים, משטר המנדטים של חבר הלאומים, שבתורו הכיר בזכותו ההיסטורית של העם היהודי לבעלות על ארץ ישראל מן הירדן לים והתחייב ליצור את התנאים אשר יבטיחו הקמת בית לאומי לעם היהודי.
החלטות אלו עוגנושבו ועוגנו ב[[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|במסמך החוקתי המכונן של האו"ם - מגילת האו"ם בסעיף 80 פרק 12]], והקנומשקבל האו"ם להםאת תוקףמחויבויותיו מחייבשל במשפטחבר הבינלאומיהלאומים.
 
החלטה זו היא היחידה בעל תוקף מחייב במשפט הבינלאומי בנושא [[גבולות מדינת ישראל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jdn.co.il/breakingnews/462470|כותרת=פרופ' שוחטמן: גם החוק הבינלאומי קובע – יהודה ושומרון שלנו – JDN – חדשות|אתר=www.jdn.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}}, והיא קודמת ועולה על [[תוכנית החלוקה]] מ[[כ"ט בנובמבר]] 1947 שהתקבלה כהמלצה בלבד, ללא תוקף משפטי מחייב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/320876|כותרת=קלף מנצח - החלטות ועידת סאן רמו|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}} וכל החלטה אחרת של מועצת הביטחון או העצרת הכללית שהתקבלה מאז ועד היום כדוגמת [[החלטה 478]]<ref>{{ישראל היום|אלדד בק|"ההיסטוריה בירושלים לצדכם"|611987|29 בנובמבר 2018 15:49}}</ref>.
החלטות אלו עוגנו ב[[סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות|מגילת האו"ם בסעיף 80 פרק 12]], והקנו להם תוקף מחייב במשפט הבינלאומי.
 
החלטה זו היא היחידה בעל תוקף מחייב במשפט הבינלאומי בנושא [[גבולות מדינת ישראל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jdn.co.il/breakingnews/462470|כותרת=פרופ' שוחטמן: גם החוק הבינלאומי קובע – יהודה ושומרון שלנו – JDN – חדשות|אתר=www.jdn.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}}, והיא קודמת ועולה על [[תוכנית החלוקה]] מ[[כ"ט בנובמבר]] 1947 שהתקבלה כהמלצה בלבד, ללא תוקף משפטי מחייב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/320876|כותרת=קלף מנצח - החלטות ועידת סאן רמו|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}}.
 
===החלטות ללא תוקף משפטי-בינלאומי מחייב===