הבדלים בין גרסאות בדף "קלף (יהדות)"

מ
'''קלף''' הוא [[עור (חומר גלם)|עור]] [[בהמה]] [[טומאה וטהרה|טהורה]] המשמש לכתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]] - ראשי התיבות של '''סת"ם''' - '''ס'''פרי תורה, '''ת'''פילין, '''מ'''זוזות. כמו כן [[מגילת אסתר]] יש לכתוב על קלף. על פי ההלכה כתבי קודש אלה חייבים להכתב על עור בהמה{{הערה|{{בבלי|שבת|קח|א}}.}} מעובד{{הערה|{{בבלי|גיטין|מה|ב}}.}} ב[[עפץ|עפצים]]{{הערה|{{בבלי|שבת|עט|א}}.}}.
 
על פי התלמוד ישנם שלושה סוגי קלפים לכך, "גוויל" {{אנ|Gevil}} הוא העור השלם, ועליו יש לכתוב רק ספרי תורה, בנוסף ניתן להפריד מהגוויל שתי שכבות, השכבה הדקה '''קלף''' המשמש לכתיבת תפילין, והשנייה '''[[דוכסוסטוס]]''' משמש לכתיבת מזוזות. בסביבה יבשה מתאימה (או ב[[ספר תורה#צורת ספר התורה|תיק]]) עשויים כתבים על גוויל, קלף או [[דוכסוסטוס]] להישמר אלפי שנים.
 
כיום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על עור שעבר עיבוד בסיד ומלח בלבד, ואז שוייף מצידו הפנימי, כך שנותר רק קלף.
=== הבדלים בין קלף (של ימינו) לגוויל===
* צבעו של הגוויל תלוי בצורת עיבודו. רוב מעבדי העורות עושים שימוש ב[[אוג הבורסקאים]], הגורם לגוויל להיצבע בגווני [[חום (צבע)|החום]]{{הערה|ישנם שצבעו לאחר מכן את הגווילים בצבע אדום או צהוב. לחלופין על ידי צורת עיבוד שונה צבע הגוויל התקבל כלבן}}, ואילו צבעו של הקלף הוא [[בז']] [[אפור]] או [[לבן]].
* הגוויל כבד יותר מאשר הקלף, ודבר זה מתבטא בהולכהב[[הוצאת והגבההספר תורה|הולכה]] ו[[הגבהה]] של הספר תורה.
* קשה מאוד לתקן ספר תורה שנכתב בגוויל, ולאחר התיקונים נשארים סימנים לא אסתטיים{{הערה|וזה הסיבה גם למה צריך עיבוד ב[[שטר (משפט עברי)|שטרי ראיה]], כדי שיהיה 'כתב שאינו יכול להזדייף', ראו {{משנה|גיטין|ב|ד}}; {{שולחן ערוך|חושן משפט|מב|א}}.}}
* ישנם סוגי דיו שלא נמחקים מהגוויל גם אם שורים את הגוויל במים לכמה שבועות. מה שאין כן בקלף, שאם יירטב הקלף הדיו יתפשט וגם הקלף יתקלקל ויחזור להיות עור לא מעובד.
== להלכה ==
לדעת ה[[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]], [[הידור מצווה|ישנה עדיפות]] לעיבוד לכתוב סת"ם המעובד בעפצים, ספר תורה על גוויל, מזוזות על דוכסוסטוס, ותפילין על קלף (ראו הרחבה בערך [[ספר תורה#הקלף|ספר תורה]]). בנוסף לשיטתם יש לעבד את עור הבהמה ב[[עפץ|עפצים]]. לפי השולחן ערוך, מותר לכתוב [[מגילת אסתר]] על הגוויל{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצא|א}}}}, ולפי הרמב"ם, מותר לכתוב על גביו גם מזוזה{{הערה|שו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו, כרך א', סימן קל"ז.}}.
{{ש}}
מאידך דעת ה[[רמ"א]] בעקבות דעת התוספות, שעדיף לכתוב על קלף, המעובד בסיד ואין לכתוב על גוויל. משום שהקלף נאה יותר, ומשקלו של הספר תורה פוחת{{הערה|ספר [[שפתי כהן]] סימן רע"א סק"ט}}. וכן נוהגים ה[[אשכנזים]].{{ש}}
 
מאידך דעת ה[[רמ"א]] בעקבות דעת התוספות, שעדיף לכתוב על קלף, המעובד בסיד ואין לכתוב על גוויל. משום שהקלף נאה יותר, ומשקלו של הספר תורה פוחת{{הערה|ספר [[שפתי כהן]] סימן רע"א סק"ט}}. וכן נוהגים ה[[אשכנזים]].{{ש}}
בקרב יהודי המזרח (עיראק, סוריה, טורקיה, יוון, מרוקו, תוניס ותימן) נהגו כדעת השולחן ערוך וכתבו ספרי תורה על גווילים, וכך גם ספרי התורה של ה[[ר"ן]] והרב [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]{{הערה|אור תורה טבת תשנ"ו דף ש"ג}}.
כמו כן, הפוסקים מקרב [[יהדות המזרח]] סבורים שעדיף לכתוב גם כיום ספרי תורה על גוויל{{הערה|הרב [[בן ציון מוצפי]] [http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=126277 כאן], הרב [[יצחק רצאבי]] [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=293&ArticleID=942&SearchParam=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%9C ראו כאן]. ועוד}}.
 
בקרב יהודי המזרח (עיראק, סוריה, טורקיה, יוון, מרוקו, תוניס ותימן) נהגו כדעת השולחן ערוך וכתבו ספרי תורה על גווילים, וכך גם ספרי התורה של ה[[ר"ן]] והרב [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]{{הערה|אור תורה טבת תשנ"ו דף ש"ג}}. כמו כן, הפוסקים מקרב [[יהדות המזרח]] סבורים שעדיף לכתוב גם כיום ספרי תורה על גוויל{{הערה|הרב [[בן ציון מוצפי]] [http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=126277 כאן], הרב [[יצחק רצאבי]] [http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=293&ArticleID=942&SearchParam=%D7%92%D7%95%D7%99%D7%9C ראו כאן]. ועוד}}.
לגבי כתיבת ספר תורה על גויל לבני אשכנז ישנם חילוקי דעות: לדעת הרב [[שלמה גאנצפריד]], לא נוהגים לכתוב ספרי תורה על הגוויל. אולם אם נכתב, ספר התורה כשר{{הערה|כך גם דעת הרב [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=112771 דוד לאו]}}.ישנה שמועה לפיה [[החזון איש]] סירב להתיר לכתוב ספרי תורה על גוויל{{הערה|אשר חנניה, שו"ת שערי יושר, כרך ב' יורה דעה סימן יז. בשאלה שנשאל על ידי אשר יאקב בעל מפעל לעיבוד עורות לסת"ם. ישנם שערערו על שמועה זו- אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז}}. מאידך לדעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[חיים קניבסקי]], כיום שישנה אפשרות לעבד את הגוויל שיהיה נאה וקל, ישנה עדיפות לכתוב ספר תורה על גוויל{{הערה|ראו אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז. המאמר מובא גם [https://michel0527121320.wordpress.com/2015/06/21/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A1/ באתר זה] }}.{{ש}}
 
לגבי כתיבת ספר תורה על גויל לבני אשכנז ישנם חילוקי דעות: לדעת הרב [[שלמה גאנצפריד]], לא נוהגים לכתוב ספרי תורה על הגוויל. אולם אם נכתב, ספר התורה כשר{{הערה|כך גם דעת הרב [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=112771 דוד לאו]}}.ישנה שמועה לפיה [[החזון איש]] סירב להתיר לכתוב ספרי תורה על גוויל{{הערה|אשר חנניה, שו"ת שערי יושר, כרך ב' יורה דעה סימן יז. בשאלה שנשאל על ידי אשר יאקב בעל מפעל לעיבוד עורות לסת"ם. ישנם שערערו על שמועה זו- אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז}}. מאידך לדעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[חיים קניבסקי]], כיום שישנה אפשרות לעבד את הגוויל שיהיה נאה וקל, ישנה עדיפות לכתוב ספר תורה על גוויל{{הערה|ראו אברהם צוויג, קנאת סופרים תרבה חכמה, ביתר עלית תשע"ז. המאמר מובא גם [https://michel0527121320.wordpress.com/2015/06/21/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%A1/ באתר זה] }}.{{ש}}
==גלריה==
 
== גלריה ==
<gallery>
קובץ:Klaf-mezuza-shma.jpg|קלף בינוני ופרוש של מזוזה