תמיסת הרטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
התמיסה מורכבת מן ה[[יון|יונים]] [[נתרן]] 130 [[ריכוז מולרי|מילימולר]], [[כלור]] 109 mM, [[אשלגן]] 4 mM, [[סידן]] 3 mM ו[[לקטט]] 28 mM, התמיסה דומה ל[[תמיסת רינגר]] פרט ללקטט המחליף את יון ה[[ביקרבונט]]. הלקטט שבתמיסה עוזר בטיפול נגד [[חמצת מטבולית]] (מצב המאופיין בעליית [[חומציות]] ה[[דם]], ונגרם כתוצאה מירידת נפח הנוזלים בדם או מ[[אי ספיקת כליות]]) שלא נגרמה עקב עליה בחומצה לקטית. ההיגיון מאחורי מתן התמיסה לחולים עם חמצת הינו שתוצרי פירוק הלקטט בכבד נוגדים את החמצת המטבולית ובכך מסייעים לגוף להיחלץ ממנה. קצב הטיפול המקובל הוא 20-30 [[מיליליטר]] ב[[שעה]] לכל [[קילוגרם]] משקל גוף.
 
התמיסה משמשת לעירוי נוזלים במקרים של היפותרמיה, [[התייבשות]], [[טראומה גופנית]], [[ניתוח]] או [[כווייה]], כמו כן היא משמשת להגברת [[שתן]] בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות.
 
התמיסה היא [[אוסמוזה#טוניות|איזוטונית]] - ריכוז המומסים שווה בשני הצדדים.