פיליפו טליוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (סטוקהולם), ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
'''פיליפו טליוני''' (הידוע גם כ'''פיליפה טליוני''', ב[[איטלקית]]: '''Filippo Taglioni''' {{כ}} [[5 בנובמבר]] [[1777]] - [[11 בפברואר]] [[1871]]) היה [[רקדן]] ו[[כוריאוגרף]] [[איטליה|איטלקי]] ומורה אישי לבתו, ה[[בלרינה]] הרומנטית המפורסמת [[מארי טליוני]]. (גם בנו, פאול טליוני, היה רקדן בלט.) כמו כן, אף כי הגרסה של אוגוסט בורנונוויל מוכרת יותר, טליוני הוא הכוריאוגרף המקורי של "הסילפידים", משנת 1832.{{הערה|http://www.the-ballet.com/sylphide.php
"הסילפידים", אנציקלופדיה לבלט}}
== חייו ==
טליוני נולד ב[[מילאנו]] והוכשר כרקדן ב[[בלט קלאסי]] בעיקר אצל קארלו בלאסיז וז'אן פרנסואה קולון. הופעתו הראשונה כרקדן הייתה בגיל 17 ב[[פיזה]], שם ביצע תפקידי נשים. הוא רקד בעוד ערים [[איטליה|איטלקיות]] לפני שהתקבל בגיל 22 כרקדן בבלט של [[אופרה גרנייה|האופרה של פריז]].
נולדו להם שני ילדים, [[מארי טליוני]] ופאול טליוני, ששניהם היו לרקדנים בעצמם.
שורה 12:
אחרי שהתיישב בווינה, הביא אליו את מארי, שלמדה בלט בפריז. כשהגיעה, התאכזב מהתקדמותה האמנותית והחל לאמן אותה בעצמו. הוא הורה לה להתאמן שש שעות ביום במשך שישה חודשים, תוך שימוש בשיטה מדורגת-רמות לאימון בטכניקה. הוא החמיר עמה מאוד ולא גילה כל אהדה לאצבעות רגליה הדואבות והמדממות. שאיפתו הייתה לשוות לסגנון ריקודה קלילות ועידון. בדגש על קפיצות קלילות כבלון ועל עבודה על קצות האצבעות, דבר שלא נשמע כמותו קודם לכן. כשהייתה מוכנה, החזיר אותה לפריז.
אחרי הופעת הבכורה המקצועית של מארי, גדלה הפופולריות שלה במידה כזאת, שאיפשרה לפיליפו לשאת ולתת על חוזה לשש שנים לשניהם. הבכורה המצליחה של "הסילפידים" ב-12 במרץ 1832 הביאה אותה למעמד של ה[[פרימה בלרינה]] המהוללת ביותר של התקופה הרומנטית ואותו מיצבה ככוריאוגרף הנודע ביותר בתקופתו. יש אומרים, שבלילה זה החלה התקופה הרומנטית הגדולה של הריקוד. הודות להצלחה כבירה זו, יצאו שניהם למסעות הופעות משותפים הן ב[[אירופה]] והן ב[[רוסיה]].
שורה 24:
ההפקה המקורית של "הסילפידים" עלתה לראשונה בביצוע [[אופרה גרנייה|בלט האופרה של פריז]] ב-1832, בכוריאוגרפיה של פיליפו טליוני עצמו למוזיקה של [[ז'או מדלן שנייצהפר]], עם [[לברית]] מאת אדולף נוריט בעקבות סיפור של שארל נודייה. את התפקידים הראשיים רקדו [[מארי טליוני]] ו[[ז'וזף מאזילייה]].
בתחילה התכוון בורנונוילה
ב-1972 החזיר מנהל הבלט פייר לאקוט את בלט "הסילפידים" המקורי של פיליפו טליוני אל בלט האופרה של פריז, עם הבלרינה הנודעת גיזלן תזמאר בתפקיד רוח היער. המוזיקה המקורית של שנייצהפר שוחזרה מכתב יד שנשמר בספרייה הלאומית של צרפת. כיון שהכוריאוגרפיה המקורית של טליוני אבדה מכבר, כתב לאקוט את הבלט בסגנון תקופתי. בלט האופרה של פריז הוציא מאז שני DVD של ההפקה.
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.britannica.com/biography/Filippo-Taglioni אנציקלופדיה בריטניקה, ביוגרפיה של פיליפו טליוני]
<div class="mw-content-ltr">
*[https://web.archive.org/web/20050908205611/http://michaelminn.net/andros/biographies/taglioni_family.htm Andros on Ballet]
*[http://www.genealogia.fi/genos/5/5_37.htm Suomen Sukututkimusseura]
</div>
| |||