פתיחת התפריט הראשי

שינויים

סקריפט החלפות (צויד, -, -, - ב, ]]), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, ויקינתונים, החלפה (אף על פי ש)
|טיסה ראשונה= 1964
|צוות=שני [[טייס]]ים, אחד או יותר [[מכונאי מוטס|מכונאים מוטסים]]
|נוסעים=37 עד 55 חיילים, או 24 [[אלונקה|אלונקות]]
|יחידות שיוצרו=
|משתמש ראשי=[[ארצות הברית]]
|משקל טעון=15,227 קילוגרם
|משקל המראה מרבי= 31,666 קילוגרם עם מטען פנימי בלבד, ו-33,369 קילוגרם עם מטען חיצוני (רק בדגם האמריקאי התלת מנועי)
|מהירות מרבית=314 [[קמ"ש]]
|קצב נסיקה=750 מטר לדקה
|טווח=1,000 קילומטר
|סייג רום=5,106 מטר
|דחף=3,925 [[כ"ס]]
|תותחים=
|טילים= ביסעור 2000 בלבד: 8 [[טיל נגד טנקים|טיל נ"ט]] מסוג [[נמרוד (טיל)|נמרוד]]
|פצצות=
|הנעה=שני מנועי T-64-GE-413 מתוצרת ג'נרל אלקטריק
|תרשים=[[קובץ:SIKORSKY CH-53 SEA STALLION.png|מרכז|250px|תרשים של ה-CH-53 סי סטאליון]]
}}
בשנת [[1960]] החל [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] בתהליך למציאת מסוק חדש, שיחליף את המסוקים מדגם [[סיקורסקי CH-37 מוהאבי]], בעלי [[מנוע בוכנה|מנוע הבוכנה]] שהיו בשירות החיל באותה עת. ב-[[27 בינואר]] [[1961]] החל חיל הנחתים בפרויקט משותף עם [[צבא ארצות הברית]], [[צי ארצות הברית|הצי]] ו[[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר]], שנועד לפיתוח כלי טיס בעל יכולת [[המראה ונחיתה אנכית]] (VTOL) ונועד למשימות תובלה. כלי הטיס החדש שנוצר היה ה[[ווט-הילר-ריאן XC-142A]] שהיה כלי טיס מהפכני בזכות [[כנף (תעופה)|כנפיו]] אותן ניתן היה להטות למצב מאוזן, לטיסה, ולמצב מאונך, להמראה ולנחיתה. תכנון כלי הטיס הפך מורכב יותר ויותר ומשך התכנון התארך מאד. ראשי חיל הנחתים החליטו לפרוש מן הפרויקט מכיוון שהסתבר שהחיל לא יקבל כלי טיס יעיל במסגרת זמן משביעת רצון. בסופו של דבר לא נכנס ה-XC-142A לייצור סדרתי, למרות החדשנות הרבה והפוטנציאל הרב שהיה בפרויקט.{{הערה|שם=ראשון|[http://www.airvectors.net/avskbig_1.html#m2 S-65 Origins/US Marine CH-53A & CH53D Sea Stallion] באתר [http://www.airvectors.net/index.html AirVectors]}}
 
במרץ [[1962]] הוציא המשרד לאמצעי לחימה ימיים של צי ארצות הברית, בשם חיל הנחתים, דרישה ל"מסוק כבד ניסיוני", שסומל (X){{כ}}HH. המפרט בדרישה כלל יכולת נשיאת מטען במשקל 3,600 ק"ג, טווח מבצעי של 190 ק"מ ומהירות של 150 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (כ-280 קמ"ש). המסוק המיועד נועד להיות [[מסוק סער]] ולמלא משימות תובלה, חילוץ מטוסים ופינוי רפואי. במשימות הסער נועד המסוק לתובלת מטען ולאו דווקא חיילים.{{הערה|שם=ראשון}}
 
במענה לדרישת הצי הציעה חברת [[בואינג|בואינג ורטול]] גרסה של מסוק ה[[CH-47 צ'ינוק]], וחברת [[קאמאן]] הציעה פיתוח של מסוק ה[[פיירי רוטודיין]] הבריטי.{{ביאור|הפיירי רוטודיין היה כלי טיס ייחודי מסוג [[ג'ירודיין]], ששילב רוטור ראשי להמראות ונחיתות ומנועי טורבו-פרופ מורכבים על כנפיים קצרות לטיסה רגילה.}} חברת [[סיקורסקי]] הציעה דגם משופר של ה[[סיקורסקי S-61R]], עם שני מנועי [[מנוע סילון#סוגי מנועי סילון|טורבו ציר]] [[ג'נרל אלקטריק]] T-64 ומערכת התמסורת של מסוק ה[[סיקורסקי S-64|S-64]]. סימולו של דגם המסוק אותו הציעה סיקורסקי היה '''S-65'''. הצעתה של חברת קאמאן ירדה מן הפרק לאחר ש[[ממשלת בריטניה]] הפסיקה את תמיכתה בפרויקט הרוטודיין. התחרות בין שתי המתחרות הנותרות, סיקורסקי ובואינג-ורטול, הייתה עזה. לבואינג ורטול הייתה עדיפות בשל העובדה שמסוק הצ'ינוק נרכש על ידי צבא ארצות הברית. למרות זאת זכתה חברת סיקורסקי במכרז, לאחר מאמץ רב, והחוזה עמה נחתם ביולי [[1962]].{{הערה|שם=ראשון}}
חיל הנחתים התכוון לרכוש ארבעה [[אב טיפוס|אבות טיפוס]] אך נתקל בבעיות מימון. חברת סיקורסקי, שהייתה נחושה לקיים את העסקה, קיצצה את הערכת עלות הפיתוח והודיעה כי ניתן יהיה להשלים את הפיתוח בשני אבות טיפוס בלבד. הפיקוד הצבאי קיבל את ההצעה ובספטמבר 1962 הוענק לחברה חוזה בגובה של כ-10 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] עבור שני אבות טיפוס שסומלו YCH-53A, וכן עבור מודל בגודל טבעי ושלדה אחת לניסויי קרקע.{{הערה|שם=ראשון}}
 
תוכנית הפיתוח נתקלה בכמה קשיים בשל מחסור במשאבים וכשלים של קבלני המשנה, אך עם הזמן נפתרו הקשיים. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[רוברט מקנמארה]], דרש שחיל הנחתים ירכוש את מסוקי הצ'ינוק כדי ליצור אחידות בין הזרועות השונים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, אולם ראשי חיל הנחתים שכנעו אותו שלא ניתן יהיה לרכוש את הצ'ינוק ללא התאמות רבות ויקרות.{{הערה|שם=ראשון}}
 
טיסת הבכורה של המסוק התקיימה ב-[[14 באוקטובר]] [[1964]] במפעל החברה שב[[סטרטפורד (קונטיקט)|סטרטפורד]], [[קונטיקט]]. מועד זה היה באיחור של ארבעה חודשים מלוח הזמנים המתוכנן. חיל הנחתים חתם עם החברה על חוזה לאספקת 16 מסוקים כבר בספטמבר. למרות האיחור בטיסת הבכורה, טיסות הניסוי התקדמו מהר יותר מן המתוכנן, דבר שסייע בהדבקת הפער. הסימול הצבאי שניתן למסוק היה CH-53 סי סטאליון, ואספקת המסוקים הסדרתיים החלה ב-[[1966]].{{הערה|שם=ראשון}}
 
===המשך הפיתוח===
מסוקי CH-53 ראשונים הגיעו ל[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]] בינואר [[1967]]. המסוקים הוכיחו את יעילותם וחילצו יותר מטוסים מאשר מסוקי [[סיקורסקי CH-54 טארהה|CH-54 טארהה]], הייעודיים למשימה זו. [[צי ארצות הברית]] רכש 15 מסוקי CH-53A מחיל הנחתים למשימות פינוי [[מוקש ימי|מוקשים ימיים]]. מנועיהם של מסוקים אלה הוחלפו למנועים חזקים יותר מדגם T64-GE-413, וסומלו RH-53A. [[חיל האוויר של ארצות הברית]] הזמין בספטמבר 1966 גרסה משלו, שסומלה HH-53B. טיסת הבכורה התקיימה ב-[[15 במרץ]] 1967. בגרסה זו נוסף [[גשוש]] ל[[תדלוק אווירי]], [[מכל דלק נתיק|מכלי דלק נתיקים]] ומנוף חילוץ, וכן מנועים משודרגים מדגם T64-GE-3. חיל האוויר הפעיל מסוקים אלה למשימות חילוץ והצלה. גרסה זו שודרגה לגרסה HH-53C, שבה הוקטנה קיבולת הדלק ל-1,700 ליטרים, ובתמורה נוספו למטוס מערכות תקשורת מתקדמות ושריון כבד יותר. גרסה CH-53C הייתה זהה לגרסה זו אך לא הותקן בה גשוש לתדלוק. חיל האוויר הפעיל גרסה זו למשימות תובלה.
 
מסוקים הפועלים באזורים טרופיים זקוקים לכוח מנוע רב יותר. בשל כך הזמין חיל הנחתים גרסה משודרגת של המסוק שסומלה CH-53D ולה מנועים מדגם T64-GE-412, ומאוחר יותר מדגם T64-GE-413. השדרוג כלל גם התקנת [[תמסורת (מכניקה)|תמסורת]] משופרת, ופנים המסוק נבנה כך שיוכל לשאת 55 חיילים. טיסת הבכורה של גרסה זו התקיימה ב-[[27 בינואר]] [[1969]], והמסוקים מגרסה זו הופעלו במלחמת וייטנאם לצד המסוקים מגרסה A. חיל הנחתים מופקד על הפעלת מסוקו של [[נשיא ארצות הברית]], המכונה [[מארין 1]] (Marine One), ולצורך מילוי משימה זו הוכנה גרסת אח"מ מיוחדת של המסוק, שסומלה VH-53D.
 
צי ארצות הברית הסב מסוקים מגרסה CH-53D למשימות פינוי מוקשים. גרסה זו סומלה RH-53D וכללה ציוד לפינוי ופיצוץ מוקשים, שכלל שני [[מקלע]]י [[M2 בראונינג|בראונינג M2]] לירי על מוקשים שהתגלו. הצי קיבל 30 מסוקים מגרסה זו ב-[[1973]] ועם כניסתם לשירות הוחזרו לחיל הנחתים המסוקים מגרסה RH-53A ואלה הוחזרו לתצורת CH-53A.
[[חיל האוויר הישראלי]] שדרג את מסוקי ה-CH-53 שלו בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. השדרוג בוצע על ידי [[התעשייה האווירית לישראל]] וחברת [[אלביט (חברה)|אלביט]] וכן על ידי [[יחידת האחזקה האווירית 22]], הסתיים ב-[[1997]] וכלל שיפור של [[תא הטייס]], התקנת מערכות [[אוויוניקה]] חדשות ועוד. המסוק המשופר נקרא יסעור 2000, וטיסת הבכורה נערכה ביוני [[1992]]. [[מרכז ניסויי טיסה]] (מנ"ט) החל את ניסויי הטיסה בפברואר [[1993]], והמסוקים הראשונים נמסרו לטייסת מבצעית בקיץ [[1994]].{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוקי היסעור-2000 הראשונים נקלטים בחיל-האוויר|4021-551404.02.1993}}}} ב-[[2006]] החל חיל האוויר הישראלי בתוכנית שדרוג נוספת, הנקראת "יסעור 2025". במסגרת השדרוג טופלה שלדת המסוק ותוקנו סדקים, מנועי המסוק והתמסורת שודרגו, והותקנו מערכות קשר, ניווט, הגנה עצמית ובקרת טיסה משודרגות וחדשות. הפרויקט נמשך כעשר שנים ובוצע ביחידת האחזקה האווירית של החיל.{{הערה|דן ארקין: [http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%94%D7%90 שודרגו והוארכו חייהם של ה'יסעורים', ה'ברקים' וה'קרנפים' בחיה"א], באתר [http://www.israeldefense.co.il/he Israel Defense], {{כ}}9 באוגוסט 2015.}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר||פרויקט "יסעור 2025" מתקדם שלב|4378-38484}}}}{{הערה|Arie Egozi: [https://www.flightglobal.com/news/articles/israeli-know-how-keeps-aged-ch-53s-ready-for-duty-423451/ Israeli know-how keeps aged CH-53s ready for duty], באתר [https://www.flightglobal.com/ flightglobal.com], {{כ}} 23 במרץ 2016.}}
 
ה-CH-53 היה בסיס לפיתוח מסוקים נוספים של חברת סיקורסקי. ב-[[1967]] המריא לראשונה ה[[סיקורסקי MH-53 פייב לואו]] (Pave Low), שפותח מגרסה HH-53B/C. דגם זה היה מיועד למשימות חיפוש והצלה קרביות, לטווח ארוך, וכונה "סופר ג'ולי גרין ג'יאנט", ונועד תחילה להחליף את מסוקי ה"ג'ולי גרין ג'יאנט", אך בהמשך הוכשר המסוק גם למשימות של [[כוחות מיוחדים]].
 
דגם נוסף שפותח על בסיס ה-CH-53 היה ה[[סיקורסקי CH-53E סופר סטליון]], שהיה למעשה דגם משודרג של הסי-סטליון: לסופר סטליון שלושה מנועים, רוטור בעל שבעה להבים ומנור זנב מעוצב באופן שונה. דגם זה נבנה עובר חיל הנחתים. צי ארצות הברית הזמין גרסה של מסוק זה, שנקראת MH-53E סי דרגון. גרסה זו היא למשימות שליית [[מוקש ימי|מוקשים ימיים]] ולהפעלת אמצעים אוויריים נגד מוקשים כאלו. סימול החברה לדגם זה הוא S-80.
 
במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] החלה חברת סיקורסקי בפיתוח דגם חדש, שאמור להיקרא [[סיקורסקי CH-53K קינג סטליון|CH-53K קינג סטליון]]. דגם זה יצויידיצויד במנועים חדשים, רוטור עשוי מ[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]], ותא נוסעים ומטען מורחב.
 
==תכנון ומבנה==
[[קובץ:Sikorsky CH53 cockpit pic3.JPG|ממוזער|תא הטייס במסוק סיקורסקי CH-53]]
בתכנון המסוק עשתה חברת סיקורסקי שימוש בניסיון ובידע שהצטבר אצלה בתכנון מסוקים קודמים, בעיקר [[סיקורסקי S-61R|S-61R]] וה[[סיקורסקי S-64|S-64]]. גוף המסוק בעל מבנה [[מונוקוק]] למחצה ומיוצר מ[[אלומיניום]], [[פלדה]] ו[[טיטניום]].{{הערה|שם=אירו|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/10145-sikorsky-s-65-ch-53-sea-stallion-s-80 Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion / S-80] באתר [http://www.all-aero.com/ all-aero.com].}} הרוטור בעל ששת הלהבים של דגם S-65 נלקח מדגם S-64, אם כי בניגוד לאחרון להבי הרוטור של ה-S-65 ניתנים לקיפול, ועשויים מטיטניום ופלדה. גם רוטור הזנב בעל ארבעת הלהבים נלקח מדגם S-64; הרוטור מורכב על מנור זנב שלו [[מייצב גובה]] בצידו הימני, וגם מנור הזנב ניתן לקיפול.{{הערה|שם=אירו}} גם התמסורת נלקחה מדגם זה, אולם בשוניה מה-S-64, בדגם S-65 מיוצר הדחף על ידי צמד מנועי [[מנוע סילון#סוגי מנועי סילון|טורבו ציר]] מדגם T64-GE-6 מתוצרת חברת [[ג'נרל אלקטריק]]. שני המנועים ממוקמים בשני צידיו של חלקו הקדמי העליון של גוף המסוק, וכל אחד מהם מייצר [[דחף (כוח)|דחף]] של 2,850 [[כוח סוס]]. בדגמים המתקדמים של המסוק שודרגו המנועים לדגמים מתקדמים יותר שייצרו דחף רב יותר: T64-GE-1{{כ}} (3,000 כוח סוס) ו-T64-GE-16{{כ}} (3,485 כוח סוס).{{הערה|שם=אוויא|[http://www.aviastar.org/helicopters_eng/sik_s-65.php Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion] באתר [http://www.aviastar.org/ aviastar.org].}}{{הערה|שם=ראשון}}
 
בדגם S-61 יש לגוף המסוק עיצוב הידרודינמי המאפשר לו נחיתה במים. עיצוב זה שונה בדגם S-65, אם כי גם הסי-סטאליון הוא בעל יכולת [[כלי רכב אמפיבי|אמפיבית]] באמצעות הכנפיים הקצרות שבצידי המסוק. כנפיים אלה משמשות כ[[הגה גובה|מייצבים]] והן מכילות מכלי דלק. בחלקן האחורי של כנפיים אלה נמצאים [[כן נסע|כני הנסע]] הראשיים של המסוק, שלהם שני גלגלים, ואלו מתכנסים בעת טיסה. תא המטען מצויד במערכת אוטומטית להעמסה ולפריקה של ציוד, הניתנת להפעלה גם בעת טיסה, וב[[כבש (מישור משופע)|כבש]] הטענה.{{הערה|שם=אוויא}}{{הערה|שם=אירו}}
 
למסוק דלת כניסה בצידו הימני של הגוף, מאחורי תא הטייס, ו[[רמפה|כבש]] לכניסת ציוד בחלקו האחורי של המסוק. גוף המסוק אינו [[אמפיבי]] אך בעל אטימות למים, כדי לאפשר נחיתה בהם בעת חירום. [[מערכת בקרת טיסה|מערכת בקרת הטיסה]] היא מכנית עם גיבוי של שלוש מערכות [[הידראוליקה|הידראוליות]] עצמאיות. מערכות המסוק החיוניות מוגנות בשריון, וכן גם תא הטייסים.
 
צוות המסוק מורכב משלושה: [[טייס]], טייס משנה ו[[מכונאי מוטס]]. המסוק יכול לשאת 38 לוחמים על ציודם או 24 אלונקות וארבעה אנשי צוות רפואי, או מטעם במשקל 3,630 ק"ג. הכבש הנפתח מאפשר הטענת שני כלי רכב בגודל של [[ג'יפ]], או רכב שיגור ל[[טיל נ"מ|טיל]] [[MIM-23 הוק|הוק]], או [[תותח]] [[הוביצר]] 105 מ"מ. המסוק יכול לשאת כ-5,900 ק"ג מטען במתלה מטען חיצוני, מתחת לגחונו.{{הערה|שם=אירו}}
==שירות מבצעי==
===ארצות הברית===
[[קובץ:CH-53D HMM-261 Grenada Okt1983.jpeg|ממוזער|CH-53D של חיל הנחתים במהלך [[מבצע זעם דחוף]], פלישת ארצות הברית ל[[גרנדה]] ב1983ב-1983]]
[[קובץ:Navy of Iran Sikorsky CH-53.jpg|ממוזער|CH-53 של הצי האיראני, שנות ה-70 של המאה העשרים]]
כאמור המסוק הופעל לראשונה בשירות מבצעי במהלך [[מלחמת וייטנאם]], במשימות חילוץ ותובלה וכן חילוץ כלי טיס. בחלקה האחרון של המלחמה שירתו בווייטנאם שתי גרסאות של המסוק, CH-53A ו-CH-53D ומסוקים משתי הגרסאות היו פעילים מאד במבצע שסיים את המלחמה, [[מבצע רוח תדירה]] (Operation Frequent Wind). חיל האוויר של ארצות הברית הפעיל ב[[דרום-מזרח אסיה]] מסוקים מגרסה HH-53, שכונו "ג'ולי גרין ג'יאנט" (Jolly Green Giant, "ענק ירוק צוהל") למשימות חיפוש והצלה. מסוקים אלו היו המסוקים העיקריים אותם הפעיל החיל למשימה זו בין השנים [[1967]]–[[1975]]. בין השאר הטיסו מסוקים מגרסה זו את הכוחות הפושטים ב[[מבצע חוף השנהב]] (Operation Ivory Coast) שנועד לחילוץ שבויים ממחנה ב[[צפון וייטנאם]], וכן נטלו חלק במבצע לחילוצה של האונייה '''מאיאגואז''' במהלך [[תקרית מאיאגואז]], במהלכה התעמתו נחתים עם חיילים של ה[[חמר רוז']] מ[[קמבודיה]] במאי [[1975]]. מסוקי סי סטאליון של חיל הנחתים נטלו חלק ב[[מבצע טופר העיט]] ( Operation Eagle Claw) ב[[איראן]] שמטרתו הייתה לחלץ את [[משבר בני הערובה באיראן|בני הערובה]] האמריקניים מ[[טהרן]] באפריל [[1980]], מבצע שהסתיים בכישלון צורב. במהלך [[מבצע זעם דחוף]] (Operation Urgent Fury), פלישת ארצות הברית ל[[גרנדה]] באוקטובר [[1983]], הטיסו מסוקי סי-סטאליון את רגימנט הנחתים ה-8 אל היעד, ולאחר מכן סייעו בפינוי 233 סטודנטים אמריקניים ששהו ב[[אוניברסיטת סנט ג'ורג']] שבאי. מסוקי CH-53 הופעלו על ידי חיל האוויר, הצי וחיל הנחתים במהלך [[מלחמת עיראק]], החל מ-[[2003]] וכן ב[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]], החל מ-[[2001]].
 
החל מספטמבר [[2017]] החל חיל הנחתים בהכנסתם לשירות של כלי טיס מטיפוס [[מטה רוטור]] מדגם [[בל-בואינג V-22]]. כלי טיס אלה אמורים להחליף את מסוקי החיל מדגמי CH-46E ו-CH-53D. דגמי CH-53E ימשיכו בשירות, ובנוסף אמורים להיכנס לשירות החיל מסוקים משופרים מדגם CH-53K.
===גרמניה===
[[קובץ:ILÜ der Bundeswehr am 24.09.2012 --1.jpg|ממוזער|CH-53 של הבונדסוור, 2012]]
ה[[בונדסוור]], הכוחות המזוינים של [[גרמניה המערבית]], בחן ב-[[1966]] חלופה למסוקי ה[[פיאסצקי H-21]] וה[[סיקורסקי S-58]] שהיו אז ברשותם. הגרמנים בחנו שתי חלופות: מסוקי CH-53 או CH-47 צ'ינוק, והדרישה הראשונית הייתה ל-133 מסוקים. הוחלט על רכישת מסוקי CH-53 וב-[[1968]] אושרה רכישת 110 מסוקים בלבד, משיקולי תקציב. שני מסוקים מייצור קדם-סדרתי נמסרו ב-[[1969]], והמסוקים הבאים יוצרו ברישיון על ידי חברת VFW-פוקר, מיזם משותף של חברות [[פוקר]] ו[[VFW]], ב[[שפייר]]. המסוק הראשון מתוצרת גרמנית המריא ב-[[11 באוקטובר]] [[1971]] והועבר למרכז ניסויי הטיסה של הבונדסוור (Wehrtechnische Dienststelle für Luftfahrzeuge - Musterprüfwesen für Luftfahrtgerät der Bundeswehr, היחידה הטכנית למטוסים צבאיים - בדיקת איכות טכנית לכלי טיס של הצבא הגרמני). מסוקים ראשונים סופקו במרץ [[1973]], ובסך הכל קיבל [[הגיס האווירי של צבא גרמניה]] 110 מסוקים מגרסה CH-53G.
 
במהלך השנים בוצעו מספר שינויים והתאמות שנועדו להאריך את חיי המסוק ולשפר את יכולותיו המבצעיות. בין השיפורים שבוצעו היו התקנת מערכת להתראה מפני [[טיל קרקע-אוויר|טילים]] ולהגנה עצמית, הוספת מכלי דלק חיצוניים המאפשרים את הארכת טווח הטיסה של המסוק ל-1,800 קילומטרים (כאשר המסוק נושא 36 לוחמים על ציודם או מטען של 5,500 ק"ג) והתקנת מערכת ל[[אמצעי ראיית לילה|ראיית לילה]]. התקנת השינויים הושלמה עד תחילת [[2001]], ובוצעה על ידי חברת [[יורוקופטר]].
 
יחידות הגיס האווירי של צבא גרמניה ביצעו מגוון רחב של משימות בינלאומיות כחלק מפעילות [[נאט"ו]] וה[[או"ם]]. משימות אלה כללו תובלת יחידות של חברי [[הוועדה המיוחדת של האומות המאוחדות]] ((UNSCOM{{כ}}, United Nations Special Commission) שפעלה ב-[[1991]], לאחר [[מלחמת המפרץ]], בפיקוח על עמידתה של [[עיראק]] בהתחייבותה להשמדת ה[[נשק להשמדה המונית]] שברשותה; משימות [[כוח האכיפה]] לאכיפת השלום ב[[בוסניה והרצגובינה]] ב-[[1996]]; השתתפות במשימות של [[כוח קוסובו]] שפעל בחבל החל מסוף [[המאה ה-20]]; ומשימות במסגרת [[כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי]] ב[[אפגניסטן]], החל מ-[[2001]].
 
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] החל צבא גרמניה להצטייד במסוקי תובלה מדגם [[NHI תעשיות NH-90|NH-90]] מתוצרת תאגיד [[NHI תעשיות]]. למסוקים אלה יכולת תובלת מטען נמוכה יותר מזו של מסוקי ה-CH-53, ולפיכך מתוכננות תוכניות להארכת חיי המסוק עד [[2030]].
 
ב-[[1 בינואר]] [[2013]] הועברו כל המסוקים שהיו ברשות הגיס האווירי של הצבא ל[[לופטוואפה (בונדסוור)|לופטוואפה]], חיל האוויר הגרמני, ושולבו ב[[כנף (חיל אוויר)|כנף]] המסוקים 64.
[[קובץ:HeloverSaar4.jpg|ממוזער|תרגיל חילוץ מספינת טילים [[סער 4]], 1985]]
[[קובץ:CH-53 IAF.jpg|ממוזער|העמסת ג'יפ למסוק יסעור של חיל האוויר, 2007]]
עם התחממות [[יחסי ישראל-ארצות הברית|היחסים בין ישראל לארצות הברית]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נפתחה בפני [[חיל האוויר הישראלי]] האפשרות לרכוש כלי טיס מתוצרת ארצות הברית. חיל האוויר הגדיר צורך במסוק תובלה כבד, ולאור הגדרה זו נבחנו שני סוגי מסוקים: [[CH-47 צ'ינוק|בואינג ורטול CH-47 צ'ינוק]] וסיקורסקי CH-53 סי סטאליון. בתחילה הייתה הנטייה בחיל לרכוש את הצ'יינוק, מכיוון שהמסוקים מדגם זה כבר צברו עשרות אלפי טיסה במהלך [[מלחמת וייטנאם]] ואילו מסוקי הסי סטאליון היו רק בתחילת כניסתם לשירות. בנוסף, מסוקי הצ'ינוק היו יכולים לשאת מטען במשקל 6,100 ק"ג, לעומת 3,630 ק"ג בלבד בדגם A של הסי-סטאליון. בשל עובדות אלה המליץ מטה חיל האוויר ביוני [[1968]] לרכוש 4 מסוקי צ'ינוק. אולם בהמשך השנה השתנתה ההחלטה, וזאת בשל החשש ממורכבותו המכנית של הצ'ינוק, שלו שני [[רוטור מסוק)|רוטורים]] לעומת מסוק הסי-סטאליון הפשוט יותר. הופעתו של דגם C של הסי-סטאליון, שביצועיו היו קרובים מאד לזה של הצ'ינוק, הביאו לשינוי ההחלטה ולהזמנת מסוקי סי-סטאליון בסוף 1968. המסוקים שהוזמנו היו מן הדגם האזרחי שסומל S-65C-3, שהיה דומה לדגם הצבאי HH-53C.{{הערה|ביעף, עמ' 60.}}
 
מסוק ראשון הגיע לישראל ב-[[26 באוקטובר]] [[1969]], ובעקבותיו הגיעו ששה נוספים עד ינואר [[1970]]. המסוקים הוצבו תחילה ב[[גף (חיל האוויר)|גף]] ב[[טייסת 114]], שהפעילה באותה עת מסוקי [[סופר פרלון]], ולפיכך כונתה אז "טייסת הסופר פרלון" (מאוחר יותר הוחלף שמה לטייסת "מובילי הלילה"). הגף הפך לטייסת עצמאית ב-[[6 באוגוסט]] 1970, [[טייסת 118]] ("דורסי הלילה"). בחודשים יולי - אוגוסט [[1971]] נקלטה בחיל האוויר קבוצה שנייה של מסוקים, שכונתה "סדרה ב'" וכללה חמישה מסוקים. קבוצה שלישית של מסוקים כונתה "סדרה ג'", וכללה ששה מסוקים: חמישה מהם סופקו בין נובמבר [[1972]] לפברואר [[1973]] ומסוק אחרון הגיע לחיל האוויר לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], בדצמבר 1973. במהלך המלחמה, כחלק מ[[מבצע ניקל גראס|הרכבת האווירית]] שבה העבירה ארצות הברית לישראל ציוד צבאי, סופקו שמונה מסוקים מעודפי [[צי ארצות הברית]], מדגם CH-53A. קבוצה זו כונתה "סדרה ד'". חלק מן המסוקים עברו בישראל התאמות שונות, ובהן התקנת צינור לתדלוק אווירי, הוספת מכלי דלק נתיקים והוספת לוחות שריון למיגון המסוקים.{{הערה|שם=מרקיע|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8 מסוקי יסעור בחיל האוויר], באתר [http://www.sky-high.co.il/ מרקיע שחקים].}}
 
במהלך השנים הראשונות לקליטתם אבדו ששה מסוקים (ראו להלן) ולפיכך החליט חיל האוויר על רכישת מסוקים נוספים. בין מאי לאוקטובר [[1975]] נקלטו בחיל האוויר 17 מסוקים חדשים, וקבוצה זו כונתה "סדרה ה'". מסוקים אלה היו מדגם S-65C-3 בעלי להבי רוטור עשויים מ[[טיטניום]] ולוח מכשירים דיגיטלי. עם הגעתם הוקם גף מסוקי יסעור בטייסת הסופר פרלונים, שהפכה לאיטה לטיסת מסוקי יסעור עם יציאתם של מסוקי הסופר פרלון משירות. שני מסוקים נוספים נרכשו מ[[אוסטריה]] ב-[[1981]], וכונו "סדרה ו'". 10 מסוקים נוספים מדגם CH-53A שכונו "סדרה ח'"{{ביאור|הכינוי "סדרה ז'" ניתן למסוקים שסופקו ברכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים ושודרגו בישראל.{{הערה|שם=מרקיע}}}} והיו מעודפי [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] סופקו לישראל לאחר [[מלחמת המפרץ]] בין החודשים אפריל עד ספטמבר [[1991]]. שמונה מסוקים נוספים מדגם A סופקו לחיל האוויר באוגוסט [[1993]], אך אלו שימשו כמקור לחלקי חילוף ולא נכנסו לשירות מבצעי.{{הערה|שם=מרקיע}}. בסך הכל שירתו בחיל האוויר לפחות 53 מסוקי CH-53.{{הערה|[http://www.aeroflight.co.uk/waf/aa-mideast/israel/af/types/sikorsky.htm#s-65 Sikorsky S-65 Sea Stallion Yas'ur] באתר [http://www.aeroflight.co.uk/ aeroflight].}}
 
במהלך השנים הראשונות לקליטתם אבדו ששה מסוקים (ראו להלן) ולפיכך החליט חיל האוויר על רכישת מסוקים נוספים. בין מאי לאוקטובר [[1975]] נקלטו בחיל האוויר 17 מסוקים חדשים, וקבוצה זו כונתה "סדרה ה'". מסוקים אלה היו מדגם S-65C-3 בעלי להבי רוטור עשויים מ[[טיטניום]] ולוח מכשירים דיגיטלי. עם הגעתם הוקם גף מסוקי יסעור בטייסת הסופר פרלונים, שהפכה לאיטה לטיסת מסוקי יסעור עם יציאתם של מסוקי הסופר פרלון משירות. שני מסוקים נוספים נרכשו מ[[אוסטריה]] ב-[[1981]], וכונו "סדרה ו'". 10 מסוקים נוספים מדגם CH-53A שכונו "סדרה ח'"{{ביאור|הכינוי "סדרה ז'" ניתן למסוקים שסופקו ברכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים ושודרגו בישראל.{{הערה|שם=מרקיע}}}} והיו מעודפי [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] סופקו לישראל לאחר [[מלחמת המפרץ]] בין החודשים אפריל עד ספטמבר [[1991]]. שמונה מסוקים נוספים מדגם A סופקו לחיל האוויר באוגוסט [[1993]], אך אלו שימשו כמקור לחלקי חילוף ולא נכנסו לשירות מבצעי.{{הערה|שם=מרקיע}}. בסך הכל שירתו בחיל האוויר לפחות 53 מסוקי CH-53.{{הערה|[http://www.aeroflight.co.uk/waf/aa-mideast/israel/af/types/sikorsky.htm#s-65 Sikorsky S-65 Sea Stallion Yas'ur] באתר [http://www.aeroflight.co.uk/ aeroflight].}}
====מבצעים====
מסוקי היסעור הראשונים סופקו לחיל האוויר הישראלי במהלך [[מלחמת ההתשה]], והופעלו במבצעים שונים במהלכה. חודשיים בלבד לאחר הגעת המסוקים לישראל, ב-[[26 בדצמבר]] [[1969]], יצאו המסוקים לפעילות המבצעית הראשונה, [[מבצע תרנגול 53]]. במהלך המבצע הוטסו חיילי [[גדוד 101|גדוד 50]] של הצנחנים (נח״ל מוצנח) לעומק [[מצרים]] והשתלטו על מתקן [[מכ"ם]]. מסוקי היסעור נשאו את קרונות המכ"ם לשטח ישראל, למרותאף על פי שהיו במשקל העולה על מגבלות המטען המרבי של היסעור.
 
במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] במסגרת [[מבצע קינוח]] לכיבוש החרמון ב-22 באוקטובר 1973, הונחתו באמצעות 15 יסעורים מטייסת 118 (כמעט כל הטייסת) 2 גדודי צנחני מילואים מ[[חטיבה 226|חטיבה 317]], שכללו 625 לוחמים. הכוח הונחת בקרבת המוצב הסורי שעל החרמון וכבשוהו ללא קרב.
מסוק היסעור היה מעורב ב-13 תאונות קטלניות במהלך שירותו בחיל האוויר הישראלי.
* [[אסון מסוק העשרה]]: ב-[[8 ביולי]] [[1971]], בעת חזרה מפעילות מבצעית בסיני, התרסק מסוק יסעור ונפל לים בצפון סיני, מול העיירה [[שיח' זוויד]], כמה מאות מטרים מהחוף. כל עשרת נוסעי המסוק נהרגו: שני הטייסים, הצוות הטכני, ומפעילי [[יחידת עורבי השחקים|יחידת ל"א]] שהיו בו.{{הערה|{{מעריב|אלי לנדאו|המסוק צלל לפתע לים וירד למצולות|1971/07/11|00300}}}}{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-33 תאונת יסעור 33] באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[12 באוקטובר]] [[1973]] התרסק מסוק יסעור שהיה במשימת [[לוחמה אלקטרונית]] ממערב ל[[רפידים (בסיס)|רפידים]]. סיבת ההתרסקות, כפי שנקבע בתחקיר, הייתה תקלה טכנית. שני מפעילי הציוד האלקטרוני נטשו בשלום, אך שני הטייסים המכונאי המוטס נהרגו.{{הערה|אבינועם מיסניקוב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-131 תאונת יסעור 131], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[24 באוקטובר]] [[1973]], יומה האחרון של [[מלחמת יום הכיפורים]], התרסק מסוק יסעור שפינה פצועים מ[[קרב העיר סואץ]] מסיבה לא ידועה. בהתרסקות נהרגו כל 24 החיילים שהיו על סיפונו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||הלחימה נגד הארמיות המצריות|843-13355}}}}{{הערה|[http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-249 הפלת יסעור 249] באתר [http://www.sky-high.co.il/ מרקיע שחקים].}}
* [[אסון מחניים]]: ב-[[19 באפריל]] [[1974]] התנגשו שני יסעורים בזמן נחיתה בשדה התעופה [[מחניים]], בעת שמסוק אחד "התיישב" על מסוק שני בעת הנחיתה. הרוטור של המסוק התחתון נקרע, המסוק התרסק ושמונת אנשי צוותו והנוסעים נהרגו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|2=לזכרם: 43 שנים לאסון מחניים|3=4459-49166|4=25.04.2017}}}}
* [[אסון הנ"ד]]: ב-[[10 במאי]] [[1977]], במסגרת תרגיל עוצבתי משולב ב[[בקעת הירדן]], שישה קילומטרים צפונית ל[[יריחו]], התרסק יסעור עמוס לוחמים דקות ספורות לאחר ההמראה. כל נוסעי המסוק נהרגו: 44 צנחנים מ[[גדוד 890]] ועשרה אנשי צוות אוויר. בעקבות האסון הוגבל מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש ועוד ארבעה אנשי צוות, בהתאם להוראות היצרן.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|2=אסון הנ"ד|3=3697-5014|4=10.05.1977}}}}
* ב-[[17 במאי]] [[1977]] יצא יסעור מטייסת "דורסי הלילה" לבצע תדלוק. תוך כדי טיסה התפרק אחד מלהבי הרוטור. המסוק התרסק, והטייסים והמכונאי המוטס נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-532 תאונת יסעור 532], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[20 בנובמבר]] [[1977]] יצא יסעור בשעות הבוקר המוקדמות לטיסת בדיקה. המסוק התרסק בשטח [[גת (קיבוץ)|קיבוץ גת]]. כל 4 אנשי הצוות נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-558 תאונת יסעור 558], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[15 ביולי]] [[1979]] יצאו 2 מסוקי יסעור לטיסת אימון ב[[מדבר יהודה]], אימון שכלל גם נחיתה בשטח. במהלך ניסיון המראה של אחד מהם אירע כשל של אחד המנועים, כפי הנראה, והמסוק התרסק. 3 אנשי הצוות, 2 טייסים ומכונאי מוטס, נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-534---15-7-1979 תאונת יסעור 534] באתר [[מרקיע שחקים]].}}
[[קובץ:Mittlerer Transporthubschrauber CH 53 G.jpg|ממוזער|CH-53G של הבונדסוור, 2005]]
* '''YCH-53A'''
::[[אב טיפוס]], שני מנועי טורבו-ציר מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] מדגם T64-GE-3 בעלי דחף של 2,850 [[כוח סוס]]. יוצרו שני מסוקים.
* '''CH-53A'''
::דגם ייצור ראשון, עבור [[חיל הנחתים של ארצות הברית]]. יוצרו 139 מסוקים.
* '''RH-53A'''
::דגם CH-53A משודרג עם שני מנועי T64-GE-413 בעלי דחף של 3,925 כוח סוס, למשימות נגד [[מוקש ימי|מיקוש ימי]], עבור [[צי ארצות הברית]]. הוסבו 15 מסוקים.
* '''TH-53A'''
::דגם CH-53A משונמך למשימות אימונים, עבור [[חיל האוויר של ארצות הברית]].
::שני מסוקים בתצורת [[אח"מ]] לשימוש [[נשיא ארצות הברית]], מופעלים על ידי חיל הנחתים של ארצות הברית.
* '''VH-53F '''
::ששה מסוקים בתצורת אח"מ עבור חיל הנחתים והצי. הבנייה לא הושלמה.
* '''CH-53G'''
::גרסה של דגם CH-53D עבור [[הגיס האווירי של צבא גרמניה]]. נבנו 112 מסוקים מגרסה זו, כולל שני מסוקי קדם ייצור שנבנו בארצות הברית ועוד 110 מסוקים שנבנו בגרמניה.
* '''CH-53GE'''
::תצורה מבוססת על גרסה CH-53GS למשימות חיפוש וחילוץ קרבי (combat search-and-rescue, {{כ}} CSAR). השדרוג כולל מערכות אלקטרוניות משופרות, שני מכלי דלק חיצוניים, אמצעי נגד ללוחמה אלקטרונית ומסנני אבק למנועים. השדרוג נועד למשימות באפגניסטן.
* '''CH-53GA'''
::שדרוג נוסף לגרסה GS עם תא טייס חדש, מערכת בקרת טיסה חדשה, [[טייס אוטומטי]], מערכות קשר וניווט, מערכות [[FLIR]], מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעים לשיבוש טילים, ומכלי דלק פנימיים נוספים. טיסת הבכורה של המסוק המשודרג הייתה ב-[[2010]] והשדרוג הושלם עד [[2013]].
 
==מפעילות==
[[קובץ:Sikorsky S-65Oe (S-65C-2), Austria - Air Force AN1828200.jpg|ממוזער|סיקורסקי S-65 של חיל האוויר האוסטרי, 1974 ]]
* {{דגל|איראן||+}}
::[[חיל הים האיראני|חיל הים של הרפובליקה האסלאמית של איראן]]