מעמדה הבין-לאומי של ירושלים – הבדלי גרסאות

החלטת ה-5 באפריל 1920 שהתקבלה ב[[ועידת סן רמו]] על ידי נציגי [[מדינות ההסכמה]], שניצחו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ולהן הייתה הסמכות מבחינת המשפט הבינלאומי לקבל את ההחלטה, הייתה נקודת מפנה עבור העם היהודי. הוחלט לאשר את [https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C כתב המנדט] על ארץ ישראל ובכך התקבלה לראשונה ההכרה בזכות ההיסטורית [[זכות הקניין|לבעלות]] יהודית על ארץ ישראל<ref>{{ישראל היום|אלדד בק|"ההיסטוריה בירושלים לצדכם"|611987|29 בנובמבר 2018 15:49}}</ref>. החלטות סן רמו עוגנו ב[[הסכם סוור]] שנחתם עם טורקיה בקיץ 1920. ההחלטה אומצה על ידי [[חבר הלאומים]] לאחר כשנתיים, ב-24 ביולי 1922. ב[[הסכם לוזאן]] 1923 הטורקים ויתרו על זכויות הבעלות שלהם על השטחים במזרח התיכון מבלי שהסכם סוור שונה. ובכך נסגר המעגל <ref>להבדיל מ[[הסכם סייקס פיקו]] על חלוקת המזרח התיכון בין צרפת ובריטניה שנחתם טרם הייתה בידי שתי המדינות הסמכות לכך מבחינת המשפט הבינלאומי - אינך יכול לתת את מה שאינו שלך</ref> - שטחי המזרח התיכון הועברו מהבעלים הקודם שלהם, [[האימפריה העות'מנית]], לבעלים החדשים, [[מנדט חבר הלאומים|משטר המנדטים של חבר הלאומים]], שבתורו הכיר בזכותו ההיסטורית של העם היהודי לבעלות על ארץ ישראל מן [[הירדן]] לים (סעיף 25 איפשר להחריג את [[עבר הירדן המזרחי]] משטח המדינה היהודית העתידית) והתחייב ליצור את התנאים אשר יבטיחו הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]]. סעיף 5 קובע כי הגוף המנדטורי יהיה אחראי לכך שלא תינתן שליטה בשטח לאף גורם מדיני אחר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94_-_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C|כותרת=כתב המנדט על פלשתינה - ארץ ישראל – ויקיטקסט|אתר=he.m.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-07}}}}. בנוסח אין סעיף המחריג את מעמדה של ירושלים.