חוק האזרחות (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏זכאות לאזרחות ישראלית: יצירת פסקאות משנה, כדי שניתן יהיה ליצור הפניות
שורה 25:
 
חוק האזרחות ([[1952]]) קובע ששה מסלולים לקבלת אזרחות ישראלית:
*=== '''מכוח שבות'''===
: [[חוק השבות]] (1950) קובע שכל אדם יהודי זכאי לעלות ארצה (סעיף 1), כשהעלייה ארצה תהיה על-פי אשרת עולה. אשרת עולה זו הופכת באופן אוטומטי-כמעט לאזרחות ישראלית, כמבואר בחוק האזרחות, סעיף 2. בשנת 1970 הורחב חוק השבות, ונקבע שגם בן זוגו של יהודי או צאצא של יהודי (עד דור שלישי) יהנו מחוק השבות, ובהתאם - מאזרחות ישראלית. בשנת 1999 פסק [[בית המשפט העליון]] כי בן משפחה לא יהודי של יהודי אזרח ישראל (כל עוד אינו בנו או נכדו) אינו זכאי שבות (בג"ץ 97{{כ}}/3648).
 
שורה 32:
:יש הבדל בין אזרח ישראלי שחי בחוץ-לארץ לבין אדם ממוצא [[יהודי]] שזכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות. אדם ממוצא יהודי צריך להגיש בקשה לעלות ארצה, בקשה שמאושרת אם הוא אכן זכאי לכך, אך עשויה להידחות במקרים נדירים (אם יש לאדם עבר פלילי או אם הוא חולה במחלה מידבקת ומסוכנת). אזרח ישראלי יכול להיכנס לישראל בכל עת ללא הגבלה (למעט מס מיוחד שעליו לשלם, אם לא הקפיד להסדיר את תשלומי המסים בעת היעדרותו). מלבד זאת, אזרח ישראלי רשאי להשתמש בדרכון ישראלי במסעותיו בחוץ-לארץ (דבר המעניק הקלות משמעותיות בכניסה למדינות רבות בעולם). זכאי לפי חוק השבות אינו רשאי לקבל דרכון ישראלי כל עוד לא אושרה בקשתו לאזרחות.
 
*=== '''מכוח ישיבה בארץ'''===
:סעיף זה מיועד ללא-יהודים (ערבים, דרוזים, בדואים ועוד) שהיו נתיני [[המנדט הבריטי]] על ארץ-ישראל וישבו בתחומי מדינת ישראל בתום [[מלחמת העצמאות]]. לפי סעיף זה ניתנת להם אזרחות ישראלית מלאה. על מנת לקבוע אילו אנשים זכאים לאזרחות מכוח סעיף זה, ערכה המדינה בשנת 1949 מרשם אוכלוסין. אך במרשם נתגלו בעיות, ולכן נערך מרשם אוכלוסין נוסף בשנות ה-80, והחוק הורחב כך שיכלול גם את אלו שלא נרשמו במרשם האוכלוסין מ-1949.
 
* ==='''מכוח לידה'''===
:אדם שהוריו - שניהם או אחד מהם - ישראלים, זכאי לאזרחות ישראלית, כל עוד הוא נולד בישראל. אם אדם זה יוולד מחוץ לישראל, הוא עדיין יהיה זכאי לאזרחות ישראלית, אך אם יוליד ילדים מחוץ לישראל, ילדיו לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית. כלומר, שיטת "דין הדם" הוגבלה לדור אחד, אך יחד עם זאת ילדים אלו יוכלו לזכות בקלות-מה באזרחות ישראלית, מכוח שבות (אם הם יהודים) או מכוח הענקה ([[#מכוח הענקה|ראו להלן]]). פעמים רבות אדם שהוא אזרח זר ואחד מהוריו היה ישראלי, נחשב לאזרח ישראלי בלי ידיעתו. הדבר מעורר בעיות בעת כניסתו לישראל, כיוון שאזרח ישראלי חייב להציג דרכון ישראלי בכניסתו למדינה, וכיוון שעליו להסדיר את שירותו הצבאי.
 
:גם על מי ש[[אימוץ|אומץ]] על ידי בני זוג שלפחות אחד מהם ישראלי חלות הוראות דומות.
 
*=== '''מכוח לידה וישיבה בארץ'''===
:סעיף זה הוא סעיף ספציפי, שבא לפתור בעיה מיוחדת של תושבי ישראל שנולדו לאחר קום המדינה, והם חסרי אזרחות כלשהי. כדי לקבל אזרחות מכוח סעיף זה, על המבקש לעמוד במספר תנאים, כפי שנקבע בחוק:
::"מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא הייתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21, ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו".
 
*=== '''מכוח [[התאזרחות]]'''===
:אדם המעוניין להפוך לאזרח ישראלי, אך אינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים, יכול לפנות למשרד הפנים ולבקש אזרחות, אך קודם לכן עליו לעמוד במספר תנאים:
::# נמצא בישראל.