|
בשנת 1988 יצא אלבומה השני שנקרא "[[התקליט השני]]" ומתוכו הצליחו השירים "קרוב לקצה", "עולם תעשייתי", "משוטטת" וחידוש לשיר "[[כמו צמח בר]]" של [[רחל שפירא]] שהולחן על ידי אביה. באלבום נכלל גם השיר "יורים ובוכים", שנפסל לשידור בגלי צה"ל בראשית ימי [[האינתיפאדה]] בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי.{{הערה|{{מעריב||שריד ימחה בפני רבין על פסילת שירה של סי היימן|1988/03/29|00601}}}}
בשנת 1989 הקליטההוציאה היימן את אלבומה השלישי, "[[עובדים בכביש]]", שכלל את השירים "ציפור לבנה", "גרפיטי תל אביב 89", "זה כואב", "עובדים בכביש" ו"פוקר על הבוקר". בעקבות האלבום זכתה בתואר "[[זמרת השנה]]" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעד הפזמונים השנתי]] של [[רשת ג']] ב-[[1990]]. לאחר צאת האלבום ולאחר הופעות פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-[[1991]] מנישואיה לזמר רן עפרון, שהיה שותף להקלטותבהקלטות שלה.
בשנת 1991 השתתפה היימן בשנית בפסטיגל עם השיר "בכל מצב" שזכה במקום השני (וגם זכה להצלחה ברדיו), ושרה בחלק האומנותי את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד".
בשנת 1994 הוציאה היימן את תקליטהאלבומה הרביעי "נפגשים". את רוב השירים לאלבום כתבה והלחינה בעצמה ובהם להיטים כמו "חצי עולם" (עיבוד: גלעד עצמון), "לב כזה" (שכתבה היימן יחד עם אודי הניס לעיבוד של גלעד עצמון ואודי הניס), ו"זיכרונות על הפינה". שיר נוסף מהאלבום "[[אדית פיאף]] של תל אביב הקטנה", נכתב לזכרה של השחקנית [[טליה שפירא]].
בשנתבמרץ 1995 השתתפה היימן ב[[קדם-אירוויזיון 1995|קדם אירוויזיון]] עם השיר "בטלוויזיה הלילה" (מילים: אהוד מנור, שזכהלחן: סי היימן וקובי אושרת, עיבוד: קובי אושרת) שהגיע במקוםלמקום החמישי. ביולי של אותה שנה החלה להופיע במחזמר "[[גריז (מחזמר)|גריז]]", לצד [[צביקה הדר]] ו[[אקי אבני]].
בשנת 1996 דיבבה את חתולית בסדרת הטלוויזיה "[[חתולי חצר]]".
| 