שפלת יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
שורה 24:
[[קובץ:Tel_Lachish1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[תל לכיש]]]]
[[קובץ:Coin22.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מטבע מ[[מרד בר כוכבא]] - במערכות המסתור שבשפלה נמצאו מטמונים רבים של מטבעות אלו.]]
במהלך [[תקופת הברונזה בארץ ישראל|תקופת הברונזה]] הלכו והתגבשו בשפלה ערים גדולות, שה[[תל|תלים]]שהתלים שלהן עומדים ברובם עד ימינו. העיר הגדולה בדרום השפלה הייתה [[תל לכיש|לכיש]], במרכזה [[ירמות]] ובצפונה [[תל גזר|גזר]]. שמות הערים באזור נזכרים לראשונה ב[[כתבי המארות]] ה[[מצרים העתיקה|מצריים]], ולאחר מכן ב[[מכתבי אל-עמארנה]], בתקופה שקדמה בכמה מאות שנים לציונם ב[[מקרא]]. השפלה הצטיירה בעיני האנשים בעת המקרא כאזור העשיר בשטחים המתאימים לעיבוד חקלאי, לעומת שטחי ההר הקשים לעיבוד, וזו הסיבה המרכזית להתפתחותן של ערים גדולות באזור זה.
 
בתחילת [[תקופת ההתנחלות]] השפלה הייתה מצויה תחת השפעתם של ה[[פלשתים]] וה[[כנען|כנענים]]. אזור צפון השפלה חולק בתחילה ל[[שבט דן]] ודרומה ל[[שבט יהודה]]. לאחר הקמת [[ממלכת ישראל המאוחדת]] התקיים מאבק בין אנשיה לפלשתים, במהלכו נעה השליטה בשטחי השפלה בין ממלכות אלו. לאחר התבססות ממלכת יהודה כממלכה עצמאית התפרסו תושביה מערבה לכיוון השפלה, לאחר שגילו את הפוטנציאל החקלאי וההתיישבותי הטמון בה: {{הדגשה|וַיִּבֶן [[עוזיהו]] מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כו|י}}}}.