הרפורמה בבריאות הנפש בישראל – הבדלי גרסאות

בשנת [[1988]] הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית]] לבדיקת תפקודה של מערכת הבריאות, בראשות השופטת [[שושנה נתניהו]] ([[ועדת נתניהו (מערכת הבריאות)|ועדת נתניהו]]). ב-[[1990]] הגישה הוועדה את המלצותיה. בהתייחס לתחום בריאות הנפש, המליצה הוועדה להעביר את מוקד הטיפול מ[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי החולים הפסיכיאטרים]] לקהילה, תוך פיתוח שירותים קהילתיים, וכן לשלב את שירותי בריאות הנפש ברפואה הכללית במסגרת קופות החולים. משרד הבריאות החליט לאמץ את ההמלצות וליישמן.

בשנת 2000 נחקק [[חוק שיקום נכי נפש בקהילה]], שהיווה את הבסיס החוקי ליישומה של הרפורמה השיקומית, במסגרתה הוקמו שירותי השיקום הפסיכיאטריים בקהילה.

בשנת [[1994]], בעקבות המלצות ועדת נתניהו, נחקק [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]. החוק עיגן את זכותם של תושבי מדינת ישראל לקבלת שירותי בריאות, הגדיר את סל השירותים לו זכאי כל תושב וכן קבע את קופות החולים כגופים האחראים למתן סל השירותים הכלולים במסגרת החוק, שהם טיפולים למרבית תחלואות הגוף. אולם שירותי בריאות הנפש הוכנסו לחוק (באופן זמני במפורש ל"תקרת גג" של שלוש שנים) בצורה שהותירה את המצב הקיים בשטח ב-1994, כלומר: המדינה היא שמממנת את כל מערך האשפוז הפסיכיאטרי, וגם מפעילה את רובו באופן ישיר, וכך גם לגבי שירותים מרפאתיים הניתנים בתחנות בריאות הנפש הממשלתיות הקיימות; וקופות חולים אחראיות להמשיך לתת מקצת השירותים המרפאתיים שהן נתנו בפועל ב-1994 וכן את מתן ה[[תרופה פסיכיאטרית|תרופות הפסיכיאטריות]] שב[[סל הבריאות]]. כך פירשו את החוק כל הערכאות המשפטיות שדנו בתביעות הדדיות שהוגשו במהלך השנים.

בשנת 2001 החלה התארגנות ציבורית להחזרת נושא העברת האחריות על בריאות הנפש לקופות החולים במסגרת הרפורמה ולסדר היום הציבורי. בין השאר פעלה לכך עמותת [[עוצמה - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש]], באמצעות מאמרים מקצועיים{{הערה|פרופ' אלי שמיר – תחלואת הנפש – בת חורגת במערכת הבריאות בישראל, פרק בספר "שירותי בריאות הנפש בישראל, מגמות וסוגיות" בעריכת אורי אבירם ויגאל גינת, הוצאת צ'ריקובר 2005 (הדפסה שנייה 2008)}}, בעיתונות{{הערה|פרופ' אלי שמיר, "העברת בריאות הנפש לקופות החולים", הארץ, 14 במאי 2001}}{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|אחרי 12 שנה: שירות בריאות הנפש עובר לקופות חולים|1.1140467|27 בספטמבר 2006}}}}, בדיונים פומביים שיזמה{{הערה|פרופ' אלי שמיר, מצגת בכנס מועצת הפסיכולוגים – הסאגה של בריאות הנפש, אוקטובר 2011 }} ובלחצים על הממסד.

בשנת 2003, ביוזמת [[שר הבריאות]] דאז, [[נסים דהן]], התקבלה החלטת [[ממשלת ישראל העשרים ותשע]] לבצע את המהלך ולהעביר את השירותים לידי קופות החולים. כמו הצווים שהוצאו בשנים 1996-19981996–1998, גם החלטה זו לא יצאה לפועל.

בשנת 2005 הוגשה עתירה לבג"ץ{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A5BAAC32-49B2-4970-80EA-11323F6A26EF/0/reformafinaljune15.doc בג"ץ 5777/05 [[בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות]] נ' שר הבריאות] - העתירה המקורית}} שהוכנה על ידי עמותת 'בזכות' ועמותת המשפחות 'עוצמה'. [[צביאל רופא]], [[דליה וירצברג-רופא]], חה"כ לשעבר [[תמר גוז'נסקי]], וחה"כ ושר הבריאות לשעבר [[נסים דהן]]. העותרים דרשו מן המדינה לקיים את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה, ולהעביר את האחריות לשירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים. בית-המשפט פסק צו-על-תנאי שהורה למדינה לפעול לביצוע הרפורמה לאלתר.

בדיון נוסף שנערך בבג"ץ ב-19 בדצמבר 2011, לפי בקשת הארגונים העותרים הורה בית-המשפט למדינה להשיב כיצד היא מתכוונת להמשיך לקדם את הרפורמה{{הערה|בג"ץ 5777/05 [http://elyon2.court.gov.il/files/05/770/057/P27/05057770.P27.htm החלטה מ-19 בדצמבר 2011]}} בהתאם להחלטותיה ומדוע שלא תופעל הרפורמה בצו ממשלתי כפי שמאפשר חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ואכן, ב-1 במאי 2012 אישר הקבינט החברתי-כלכלי את העברת הרפורמה בצו ממשלתי{{הערה|הודעת דובר משרד הבריאות: [http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/01052012_2.aspx הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הרפורמה בבריאות הנפש], 1 במאי 2012}} וקבע תקופת ביניים בת שלוש שנים לצורך היערכות. כדי לעודד את הקופות לפתוח מרפאות בריאות נפש משלהם חתם עמן משרד הבריאות עם הסכמים בהם התחייב לשלם לקופות על השירותים שיסופקו במרפאות החדשות במהלך תקופת הביניים. העברת מלוא האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים חלה ביולי 2015. מנהלת הרפורמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פועלת בהרכב רחב הכולל נציגי קופ"ח וארגוני הצרכנים ומתווה את התהליכים בשטח לקידום הרפורמה.

יש אנשי מקצוע המתנגדים להעברת האחריות לקופות בעיקר לנוכח העובדה שהספרות המקצועית בתחום בריאות הנפש אינה תמימת דעים בעניין הנחיצות בשילוב מוסדי של שירותי בריאות הנפש עם שירותי הבריאות הכלליים. כמו כן יש מחלוקת על מידת התועלת של השילוב הזה שכן על [[רפואת משפחה|רופא המשפחה]] המטפל בחולה בקופה לבצע אבחון לאדם הזקוק לשירותי בריאות נפש. לדבריהם, רופאי המשפחה לא שותפו בתכנון הרפורמה הביטוחית ולא הוכשרו בנושא. לכן הם אינם מתאימים לעסוק בתחום זה. הובע גם חשש לפגיעה בשירות לשכבות החלשות ומעוטות היכולת. [בהמשך דוח הביקורת נאמר] אף שזמן המתנה ארוך לטיפול עלול לגרום לנזקים ואף למנוע את הפנייה לקבלת טיפול, הועלה שיש מרפאות ממשלתיות שבהן זמן ההמתנה לטיפול הוא ממושך. היו מקרים של מבוגרים וקטינים שזמן ההמתנה נמשך עד שנה וחצי. [...] בעשרות יישובים אין שירותי מרפאות למבוגרים ולילדים אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט ביישובי המגזר הערבי והמגזר החרדי. ביישובים רבים נוספים ניתנו שירותי מרפאות, אך היה צורך דחוף לתגברם. [...] יצוין כי במהלך השנים האחרונות המשרד [- משרד הבריאות] כמעט שלא פעל להוספת מרפאות לבריאות הנפש. [...] במקרים רבים מצבם הפיזי של המבנים חמור. [...] אף שהמשרד [- משרד הבריאות] נושא באחריות לספק שירותי בריאות לכלל האוכלוסייה, השירותים לסובלים ממצוקה נפשית ולפגועי נפש לא ניתנו בפריסה גאוגרפית מספיקה והיו חוסרים הן בכוח אדם והן במבנים וציודם. [...]

* '''הסרת האחריות הביצועית ממשרד הבריאות''' – המתנגדים למהלך טוענים כי יש להשאיר את התחום באחריות המדינה ולתגבר אותו מבחינה תקציבית{{הערה|שם=שלזינגר|{{nrg|ליאת שלזינגר|חשבון נפש: על הזנחת תחום בריאות הנפש|264/381|30 ביולי 2011|1|2}}}}. מנגד, התומכים במהלך טוענים כי הממשלה צריכה לפעול כקובעת מדיניות וכמפקחת, ולא כספק שירותים{{הערה|שם=וינרב|{{גלובס|גלי וינרב|מי מעכב ומתנגד לרפורמה בבריאות הנפש, ומדוע?|1000721442|4 בפברואר 2012}}}}.

* '''העברת האחריות לידי קופות החולים''' – המתנגדים לרפורמה טוענים כי מדובר למעשה במהלך של הפרטה. לטענתם, העברת האחריות על מתן שירותי בריאות נפש לידי קופות החולים תגרום להעדפת שיקולים כלכליים על פני טובת המטופלים{{הערה|שם=וינרב}}{{הערה|{{פסיכולוגיה עברית|צבי גיל|פסיכיאטריה ופסיכותירפיה בעידן הטיפול המנוהל|513|18 ביולי 2005}}}}, וכן להעדפת טיפול תרופתי שעלותו הכספית נמוכה יותר מטיפול פסיכותרפי ממושך. העדפה זו סבירה גם לאור האתוס והתרבות הארגונית של קופות החולים שמנוהלות על ידי רופאים ורואות במודל הרפואי ביולוגי כמודל עבודה עיקרי{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|"הרפורמה תהרוס את שירותי בריאות הנפש"|135/586|21 ביולי 2010|1|2}}}}. בהסכם שנחתם בין [[קופת חולים כללית]] למשרדי הבריאות והאוצר מוזכר פעמים רבות המונח היזם והוא מניח את התשתית לאספקת השירותים במיקור חוץ. מנגד, טוענים התומכים במהלך כי לא מדובר בהפרטה, מכיוון שקופות החולים הן גוף ציבורי [[נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|המפוקח על ידי הממשלה ובתי המשפט, והן שמבטחות ומפעילות, לפי החוק, את כלל השירותים לתחלואות הגוף]]. בנוסף, לטענתם קופות החולים מתמחות במתן שירותי בריאות הקהילה. בנוסף לכך השיקולים הכלכליים הם דווקא לטובת הרפורמה, כי האיסור בחוק לחרוג מסעיפי תקציב המדינה פוגע בצורה חמורה בשירותים הרפואיים שהיא אמורה לתת. הטיעון ש"נתרוקן התקציב בסעיף זה", שקביל חוקית כשמדובר בסעיפי תקציב המדינה, איננו קביל בבית משפט לגבי שירותים ספציפיים שכלולים וייכללו בסל הבריאות שבהם קופ"ח מחויבות, שכן מחויבותם בחוק היא לאיזון כספי גלובלי שאיננו מחולק לסעיפים (עם תקציב "צבוע").

* '''איחוד הטיפול בגוף ובנפש''' – המתנגדים למהלך טוענים כי רצוי להפריד בין הטיפול הנפשי לטיפול הפיזי, מכיוון שהם דורשים אופי טיפול שונה. מנגד, התומכים במהלך טוענים כי קיימת חשיבות לכך שיהיה גורם רפואי אחד שישלב באופן הוליסטי בין כל ענפי הטיפול, מכיוון שלטיפול נפשי יש פעמים רבות השלכות פיזיות, ולהפך{{הערה|{{הארץ|ד"ר גד לובין|מסעות נפש: איחוד בין הטיפול בגוף ובנפש עשוי להוביל לשינוי חשוב|1.1469876|30 בינואר 2011}}}}. שילוב זה, לטענתם, יכול לשפר את הרצף הטיפולי, למנוע תחלואה כפולה{{הערה|{{הארץ|דן אבן|דו"ח משרד הבריאות: חולי נפש בסיכון גבוה לתמותה|1.1637527|9 בפברואר 2012}}}}, וגם להביא לחיסכון כספי במניעת תמריצים נוגדים הנובעים מפיצול השירותים בין שרתים שונים. בנוסף, טוענים התומכים כי איחוד שירותי בריאות הנפש עם שירותי הבריאות הכללית תחת קורת גג אחת תשווה את הזכות לקבלת טיפול רפואי נפשי לזכות לקבלת טיפול רפואי גופני, זכויות אשר כיום מעמדן המשפטי שונה{{הערה|{{הארץ|פרופ' אלי שמיר|רופא אחד למאות מאושפזים|1.1641936|15 בפברואר 2012}}}}.

* '''השפעה על דעות קדומות כלפי טיפול נפשי''' – המתנגדים למהלך טוענים ששילוב שירותי בריאות הנפש בתוך המרפאות של קופות החולים ימנע מאנשים רבים הזקוקים לטיפול מלהגיע למקום, על מנת שלא להיחשף כמי שזקוקים לטיפול נפשי{{הערה|[[שלי יחימוביץ']], [http://www.shelly.org.il/node/4568 "רפורמה בבריאות הנפש? פגועי נפש ישבו בתור יחד עם מי שממתינים לאורתופד"], האתר של שלי יחימוביץ 2 בפברואר 2011}}. מנגד, התומכים במהלך טוענים כי לנזקקים תהיה ברירה להגיע למרפאות בריאות הנפש החדשות ונפרדות שיפתחו קופ"ח, כמו לתחנות הממשלתיות הקיימות, או לחלופין להגיע לאגד מרפאות גוף ונפש משולב. מבחינה חברתית, שילוב השירותים יסייע בעקירת הסטיגמה כלפי תחלואת הנפש, נפגעיה והטיפולים בה{{הערה|{{הארץ|אילאיל צין|כמו כולם אבל שונה|1.1698132|2 במאי 2012}}}}.

* '''תקציב''' – לטענת המתנגדים למהלך, התקצוב לרפורמה לא תוכנן כראוי, ולא יאפשר לקופות החולים לקחת על עצמן את האחריות למתן השירותים באופן מלא. לשם כך תידרש גביית דמי השתתפות עצמית עבור טיפולים{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|ועדת הכספים אישרה: השתתפות עצמית בטיפול נפשי מחוץ לקופה"ח|consumer/health/1.1702005|7 במאי 2012}}}}. בנוסף, טוענים המתנגדים כי המהלך ילווה בסגירת מרפאות קיימות, מה שיחריף את המצוקה בקרב הזקוקים לטיפול{{הערה|ההסתדרות הרפואית בישראל, [http://www.ima.org.il/mainsite/ViewCategory.aspx?CategoryId=1790 נייר עמדה: הרפורמה בבריאות הנפש 2010]}}. תקציב הרפורמה הועבר לקופות החולים כשאינו "צבוע" מה שמעלה חשש כי הוא לא יופנה לבריאות הנפש אלא יבלע בגרעונות הגדולים של הקופות{{הערה|פרוטוקול. דיון וועדת העבודה הרווחה והבריאות, [http://www.maman.org.il/50217/archive_news]}}.גם התומכים במהלך טוענים כי יש לוודא שהרפורמה תתוקצב בהתאם, כך שהיא תעבור בצורה המקיפה, הנגישה והשוויונית ביותר{{הערה|צוות המומחים לבריאות של המאבק החברתי, [http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=68&ItemID=1286 הרפורמה בבריאות הנפש - הזדמנות לשוויון וצדק חברתי], אתר רופאים לזכויות אדם - ישראל, 30 באפריל 2012}}, וכי תחנות בריאות הנפש הממשלתיות הנותנות שירותים כיום ימשיכו לפעול[18]. התשלומים למרפאות בריאות הנפש הציבוריות הממשלתיות וגם אלו של קופ"ח יהיו בדיוק כמו לכל המרפאות המקצועיות בכל תחומי הרפואה. 

* '''הקריטריונים לזכאות לטיפול''' – המתנגדים למהלך טוענים כי בהצעת החוק לרפורמה, לא נכללו אבחוני [[קוד זד|קוד Z]], הנוגעים למצבי חיים משבריים, ובכך למעשה צומצם באופן משמעותי היקף הזכאות לטיפול נפשי{{הערה|שם=שלזינגר}}. מנגד, התומכים במהלך טוענים כי במסגרת הדיונים על הצעת החוק, הורחבו הקריטריונים לזכאות לטיפול, גם לכל מקרה שקיימת דיאגנוזה רפואית וגם למספר ביקורים ללא דיאגנוזה ספציפית. בנוסף, הרפורמה תביא לכך שהמנגנון השנתי של הרחבת סל התרופות, הטיפולים והטכנולוגיות יחול גם על תחלואת הנפש{{הערה|[http://mentalhealth.org.il/faq הרפורמה בבריאות הנפש - שאלות נפוצות], אתר "שווה לכל נפש" }}.

* '''אופן העברת הרפורמה''' – המתנגדים למהלך טוענים כי העברת הרפורמה בצו ממשלתי היא "הליך עוקף חקיקה", ולכן אנטי דמוקרטית{{הערה|שלי יחימוביץ', [http://www.shelly.org.il/node/6669 שאילתה דחופה לסגן שר הבריאות: "מדוע הפרטת שירותי בריאות הנפש נעשית מאחורי גבה של הכנסת, והאם ניתן מענה לסכנות לשלומם של פגועי-הנפש שטמונות ברפורמה?"], האתר של שלי יחימוביץ', 2 במאי 2012}}. לטענתם, ההחלטה נתקבלה ללא שיתוף אנשי המקצוע. מנגד, התומכים במהלך טוענים כי הליכי החקיקה הגיעו למבוי סתום, וכי במצבה של מערכת בריאות הנפש הציבורית, כל המתנה נוספת תסב נזק רב למטופלים{{הערה|עדית סרגוסטי, [http://www.blacklabor.org/?p=45135 הרפורמה בבריאות הנפש - בשורה של שוויון למתמודדים עם מגבלה נפשית], "עבודה שחורה", 10 במאי 2012}}. במיוחד מעוטי הכנסה והיא מעצימה את שוק הטיפולים הפרטי הנרחב והיקר לתחלואות והפרעות נפשיות.

* '''הסרת אחריות לתהליך ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית שיסכן את קיומו של המקצוע''' - בתחנות בריאות הנפש נערכת ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית הנמשכת ארבע שנים והיא המרכיב העיקרי בהכשרתם של פסיכולוגים קליניים בארץ. המתמחים הם כח עבודה עיקרי בשירות הציבורי כיום טרם כניסת הרפורמה לתוקפה. במסגרת הרפורמה לא הועברה האחריות הזו מידי משרד הבריאות לקופות החולים מה שמעלה חשש כבד לגבי המשך קיומה של ההכשרה{{הערה|רפאל יונתן לאוס, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2156648 גזר דין מוות לפסיכולוגיה הקלינית, דעות הארץ]}}{{הערה|וועד המתמחים המשותף בפסיכולוגיה והתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, [http://www.atzuma.co.il/propubpsyvaad קריאה להבהרת מחויבות קופות החולים למערך הפסיכולוגיה עם יישום הרפורמה בברה"נ]}}.

* '''העדר סטנדרטים מחייבים בהסכם שנחתם עם קופות החולים''' - בהסכם שנחתם ב-2012 בין קופת חולים כללית למשרד הבריאות אין כל פירוט של אמות מידה לאיכות הטיפול. מהנספח להסכם עולה כי התקצוב למנוי יהיה עבור 2 פגישות במנוי קצר, 6 פגישות במנוי בינוני ובמקרים חריגים תתאפשרנה 30 פגישות. אין שום התייחסות לזמן ההמתנה. הרכב והכשרת הצוות המטפל. החשש שעולה הוא כי הטיפול היחידי שישתלם ליזם הוא מתן טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי ולא יתאפשרו התערבויות סוציאליות או פסיכותרפיה כפי שניתן כיום{{הערה|{{הארץ|דני בר און ועדו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2260867 |הרפורמה בבריאות הנפש: ההסכם שמעורר חרדה]|1.2260867|5 במרץ 2014}}}}.

מי ישב על הגדר: ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י).

== _{<big>הערכת הרפורמה בבריאות הנפש</big>} ==

בשנים האחרונות נערכו ב[https://brookdale.jdc.org.il/ במכון[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] מספר רב של מחקרים{{הערה|"[https://brookdale.jdc.org.il/projects/mental-health-care/ מחקריםהרפורמה במערכת בריאות הנפש בישראל]". ''מכון ברוקדייל'', 3 בינואר 2018}} שנועדו להעריך היבטים שונים של מערכת בריאות הנפש בישראל, לפני ואחרי הרפורמה. כמה מהמחקרים נועדו לספק תמונת מצב מקיפה על מערכת בריאות הנפש טרום הרפורמה, ביניהם: סדרת מחקרים על סטיגמה{{הערה|"[https://brookdale.jdc.org.il/publication/stigma-people-psychiatric-illnesses-mental-health-care/ סטיגמה, אפליה ובריאות הנפש בישראל: סטיגמה כלפי אנשים שחלו במחלה פסיכיאטרית וכלפי טיפול נפשי]". ''מכון ברוקדייל'', 2007}} כלפי בריאות הנפש בישראל, מיפוי שירותי בריאות הנפש בקופות החולים ערב הרפורמה{{הערה|[https://brookdale.jdc.org.il/publication/health-plans-preparing-provide-mental-health-services/ מיפוימכיצד נערכות קופות החולים להספקת שירותי בריאות הנפש בקופות החולים?]". ערב''מכון הרפורמהברוקדייל'', 2013}}, ומחקר מקיף על דפוסי העבודה של אנשי המקצוע בתחום{{הערה|[https://brookdale.jdc.org.il/publication/work-practices-provision-care-attitudes-towards-mental-health-insurance-reform-among-psychologists-psychiatrists-social-workers/ לקראת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש: דפוסי העבודהעבודה שלומתן אנשיטיפול המקצועועמדות כלפי הרפורמה בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים]". בתחום''מכון ברוקדייל'', 2013}}. מספר מחקרים נוספים נערכו לאחר ההחלטה על יישום הרפורמה שהתמקדו בהערכת השפעתה על שירותי בריאות הנפש ועל ציבור המטופלים{{הערה|"[http://brookdale.jdc.org.il/publication/patterns-utilization-mental-health-services-persons-severe-mental-illness-consumer-survey/ ציבורדפוסי המטופליםהשימוש של המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות בשירותי בריאות הנפש: סקר צרכנים]". ''מכון ברוקדייל'', 2017}}.

* [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2011-06-20-01.doc הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש)] - נוסח שעלה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, יוני 2011

* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/A5BAAC32-49B2-4970-80EA-11323F6A26EF/0/reformafinaljune15.doc בג"ץ 5777/05 בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות נ' שר הבריאות] - העתירה המקורית

* [http://elyon2.court.gov.il/files/05/770/057/P27/05057770.P27.htm החלטת בג"ץ 5777/05], 19 בדצמבר 2011

* {{מממ|מיכל טביביאן מזרחי|‫הרפורמה בשירותי בריאות הנפש: עיקרי ההסכם בין משרד האוצר ומשרד הבריאות|d6bc8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_d6bc8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_9760|7 בנובמבר 2006}}

* {{מממ|מיכל טביביאן מזרחי|‫הרפורמה בבריאות הנפש: סוגיות מרכזיות לדיון|febc8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_febc8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_10356|9 בדצמבר 2007}}

* מוטי מרק ו[[גיל סיגל]], [http://www.ono.ac.il/wp-content/uploads/2010/12/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%AA.pdf הזכויות לשירותי בריאות הנפש ומדיניות הפעלתם בישראל: בין רפואה, משפט וחברה], [[משפט רפואי וביו אתיקה (כתב עת)|משפט רפואי וביו אתיקה]] 2 22 (תשס"א)

* {{פסיכולוגיה עברית|רפאל יונתן לאוס|רשמים מיום עיון בנושא 'הרפורמה בבריאות הנפש - האם אנו מוכנים?'|3025|12 בספטמבר 2013}}

* [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]], [http://www.hebpsy.net/files/23nAYG7G8fK1FjDnH3lT.pdf נייר עמדה – יישום הרפורמה בבריאות הנפש], 15 במרץ 2015

* {{ynet|איתי גל|רפורמת בריאות הנפש ביולי: מה בדיוק עומד להשתנות?|4657714|17 במאי 2015}}

* {{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|כל מה שצריך לדעת על הרפורמה בבריאות הנפש|1.2655508|9 ביוני 2015}}

* {{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|הרפורמה בבריאות הנפש: כמה נשלם על פסיכולוג ופסיכיאטר בקופת החולים|1.2656388|10 ביוני 2015}}

* {{TheMarker|חיים ביאור|"מי יקח אותי בגיל 53? אצטרך לעבוד כפרילנסרית בסכום מגוחך של 120 שקל לשעה"|1.2657404|11 ביוני 2015}}

* {{ynet|רותם אליזרע|מהיום: מה מגיע לכם מקופ"ח בכל הקשור לבריאות הנפש|4674839|1 ביולי 2015}}

* דליה גיא, [http://digitool.haifa.ac.il:80/webclient/DeliveryManager?pid=528614&custom_att_2=simple_viewer חקר תהליך תכנון הרפורמה בבריאות הנפש בישראל והניסיונות ליישומה, 1998­-1995], חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוגוסט [[2004]]

* אורי אבירם, דליה גיא וישראל סייקס, [https://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSecurity/71/04_Aviram.pdf הרפורמה במדיניות בריאות הנפש, 1997–1995 הזדמנות שהוחמצה], [[ביטחון סוציאלי (כתב עת)|ביטחון סוציאלי]], מס' 71, מאי [[2006]]

* {{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|השנה הראשונה של הרפורמה בבריאות הנפש: יותר מטופלים, לא מספיק טיפולים לאדם|1.3108450|1 בנובמבר 2016}}

* {{הארץ|עידו אפרתי|שנה וחצי לרפורמה בבריאות הנפש: מטופלים ממתינים חודשים רבים ונאלצים לשלם מכיסם|1.3111941|3 בנובמבר 2016}}

* {{TheMarker|שוקי שדה|"הפסיכולוגים פועלים בתחושת שליחות, אבל מתייחסים אליהם כמו לקופאיות בסופר"|1.3112044|3 בנובמבר 2016}}

* [[דליה וירצברג-רופא]], [https://dahliatzviel.com/2018/01/09/ביקורת-הרפורמה-והשנתון-החדש/ ביקורת הרפורמה והשנתון החדש], 9 בינואר 2018