|
אף שהיה מוכר בלשונות אירופה וב[[ערבית]] כמתייחס לאזור ארץ ישראל, עדיין לא היה המונח "פלסטיין" מוגדר היטב בעת מתן ההצהרה. [[האימפריה העות'מאנית]] ששלטה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] עד מלחמת העולם הראשונה לא כללה מחוז או שטח שנקרא בשם זה, כך שהמונח Palestine לא יכול היה להתייחס לשטח שגבולותיו היו מוגדרים באותה עת. [[הסכם סייקס-פיקו]] שקבע את חלוקת המזרח התיכון בין [[צרפת]] לבריטניה לאחר המלחמה עדיין היה סודי בעת מתן ההצהרה, וממילא בריטניה שאפה לשינוי הגבולות שהוגדרו בו.
==
== הגורמים למתן ההצהרה ==
* '''שיקול ערכי''' – שלפיו יש למצוא פתרון לבעיית העם היהודי הנרדף, ולתת לו את ארצו היעודה, בדומה ל[[נפוליאון]] ב[[wikisource:he:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|מכתבו אל היהודים]] ([[1799]]). [[ברברה טוכמן]], בספרה "[[המגדל הגאה]]", טוענת כי בלפור חש שהעולם חייב ליהודים חוב מוסרי גדול, ולכן על ה[[נוצרים]] לסייע בידי היהודים להקים מדינה.
* '''זהות ההנהגה הבריטית''' – הממשלה הבריטית החדשה משנת [[1916]] בראשות [[דייוויד לויד ג'ורג'|לויד ג'ורג']], ביחד עם [[אלפרד מילנר]], ארתור ג'יימס בלפור ו[[מארק סייקס]], נטתה להיות קשובה לדרישות התנועה הלאומית הציונית משיקולים אסטרטגיים ואמוניים-נוצריים.
* '''[[יהדות ארצות הברית|יהודי ארצות הברית]]''' – ההצהרה נועדה ליצור הזדהות של יהודי ארצות הברית עם בריטניה, ולחזק את הלחץ מצדם על הממשל האמריקאי לסייע לבריטניה במלחמת העולם הראשונה{{הערה|שם=שם|1=ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, ייעוץ מדעי פרופ' אביבה חלמיש וד"ר רפי רפי ואגו, "לאומיות במבחן", הוצאת מט"ח - ירושלים, 2009, עמוד 139.}}.
* '''השגת שליטה על ארץ ישראל''' – לארץ ישראל הייתה חשיבות אסטרטגית עבור בריטניה, בשל קרבתה ל[[תעלת סואץ]] המאפשרת מעבר ימי מ[[הים התיכון]] לכיוון [[הודו]]. על פי [[הסכם סייקס-פיקו]] ([[1916]]) הייתה ארץ ישראל מיועדת להינתן לשלטון צרפתי-אנגלי ("האזור החום") לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. הצהרה פרו-ציונית הייתה אמורה לעזור לבריטניה לזכות בשליטה על השטח. בסופו של דבר העניק [[חבר הלאומים]] אפוטרופסות על שטחי ארץ ישראל לידי בריטניה ב[[ועידת סן רמו]] ב-[[1920]]. בהצהרה היה משום ניסיון להתחמק מההתחייבות סותרת ל[[שריף (אסלאם)|שריף]] של [[מכה]] אשר ניתנה במסגרת [[מכתבי חוסיין-מקמהון]], שלא התגבשו לכלל הסכם רשמי, ולפיה ערביי [[המזרח התיכון]] יזכו בעצמאות אם יצדדו בבריטניה במלחמת העולם הראשונה.
* '''[[יהדות בריטניה|יהודי בריטניה]]''' – ההצהרה נועדה להמתיק את עוקצו של "[[חוק הזרים]]" שהגביל כניסה של יהודים ומהגרים אחרים ל[[בריטניה]] מעבר למכסה קבועה שנקבעה. כדי שלא לעורר את כעסה של הקהילה היהודית ניתנה ההצהרה הפרו-ציונית.
* '''חיים ויצמן''' – מעמדו הרם של [[חיים ויצמן]] בקרב ההנהגה הבריטית, בין השאר כממציא הטכניקה להפקת [[אצטון]] ששימשה את הבריטים במלחמה, ויכולותיו הדיפלומטיות. היו שתלו בהסבר זה אשר התפרסם בזכרונותיו של [[לויד ג'ורג']] את הגורם המרכזי למתן ההצהרה, אך לדעת [[ברברה טוכמן]] והיסטוריונים אחרים, שיקולים מדיניים, כלכליים ואסטרטגיים הם שהביאו להצהרת בלפור. לשיקולים אלה הצטרפה גם אהדתם הטבעית של כמה ממנהיגי בריטניה לציונות{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך: היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם''', האוניברסיטה הפתוחה, 2004, כרך א', עמ' 86–88.}}.
* '''אהדה לציונות''' – לורד בלפור עצמו נודע באהדתו לציונות, וכך גם [[ראש ממשלת בריטניה]] דאז [[לויד ג'ורג']]. בנוסף, רבים בממשל האמינו כחלק מאמונתם הנוצרית, בזכות היהודים על ארץ ישראל. ההיסטוריון [[מאיר ורטה]] אשר חקר את המדיניות הבריטית רואה באמונה הנוצרית חוגים מילינאריסטיים את המניע המרכזי להצהרה{{הערה|ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, ייעוץ מדעי פרופ' אביבה חלמיש וד"ר רפי ואגו, "לאומיות במבחן", הוצאת מט"ח - ירושלים, 2009, עמוד 139.From Palmerston to Balfour: collected essays by Mayir Verete/ edited by Norman Rose; with an introduction by Albert Hourani. London: Frank Cass, 1992}}.
* '''הפרדה בין ארץ ישראל לבין סוריה''' – לפי ההיסטוריונית [[אניטה שפירא]], לבריטים היה אינטרס אסטרטגי שארץ ישראל ו[[סוריה]] יהיו מדינות נפרדות. לכן היה להם אינטרס שהשטח יהיה בידי יהודים ולא בידי ערבים שעשויים להקים בו את "[[סוריה רבתי]]"{{הערה|שם=שם}}.
* '''הגישה הצרפתית''' - ב-[[4 ביוני]] 1917 שלח [[ז'יל קמבו]] {{צר|Jules Cambon}}, ראש האגף המדיני במשרד החוץ הצרפתי באותה שעה, מכתב ל[[נחום סוקולוב]], בו הוא מבטיח לו את תמיכת ממשלת צרפת במיזם הציוני:
[[קובץ:Jules Cambon.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ז'יל קמבו]]
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הצגת לי את המיזם בו אתם משקיעים מאמצים רבים, ואשר מטרתו היא לפתח התיישבות יהודית בארץ ישראל. אתם מעריכים שאם הנסיבות יאפשרו, ותתקיים שמירה של המקומות הקדושים, יהיה זה אך מן הצדק והפיצוי, לתמוך, בעזרת המעצמות, בהחייאתו של הלאום היהודי על אותה ארץ ממנה גורש לפני מאות בשנים. ממשלת צרפת, שהצטרפה למלחמה הנוכחית בכדי להגן על עם שהותקף בזדון, ונלחמת למען נצחון הצדק על הכוח, אין לה אלא לתמוך בנצחונכם, שעולה בקנה אחד עם נצחונן של בעלות הברית. אני שמח להבטיח לך זאת במכתבי זה{{הערה|[http://www.balfourproject.org/french-support-for-the-zionist-cause/ French support for the Zionist cause in 1917], באתר "The Balfour Project",{{כ}} 1 בספטמבר 2014}}.}}
[[מכתב קמבו]] התברר כחיוני להמשך תהליך ההכרה בציונות. החוקר [[ישעיהו פרידמן]] אף ייחס לו משקל מכריע וקבע כי ללא מכתב קמבו, לא הייתה ניתנת הצהרת בלפור.{{הערה|Martin Kramer,
[https://mosaicmagazine.com/essay/2017/06/the-forgotten-truth-about-the-balfour-declaration/ The Forgotten Truth about the Balfour Declaration], באתר "Mosaic Magazine",{{כ}} 5 ביוני 2017}}.
== פרשנות פוליטית למתן ההצהרה ==
| 