יהדות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

{{פירוש בולבול קופץ

היהדות האורתודוקסית שואפת לשמר את קיום המצוות ואת המסגרת ההלכתית, כפי שהיו ב[[הקהילה הyonaplay zonaים יותר מכל פער תאורטי.{{הערה|1=שלמון, רביצקי, פרזיגר. עמ' 121-122.}} אף כי ביהדות לא הונהגה [[דוגמה|מערכת עקרונות סדורה ואחידה]], [[י"ג העיקרים]] של ה[[רמב"ם]] מקובלים על רובם הגדול של האורתודוקסים כמחייבים, ובהם אמונות מסורתיות כמו [[ביאת המשיח]], [[תחיית המתים]] ו[[העולם הבא]].{{הערה|לדיון נרחב בכך, ראו: Marc B. Shapiro, '''The Limits of Orthodox Theology''', Oxford, 2004.}} אחת מתכונותיה הבולטות של ההגות בזרם היא היצמדות לשמירת ה[[הלכה]] כמגדיר עיקרי של הזהות העצמית.{{הערה|בנימין בראון, Orthodox Judaism (בקישורים החיצוניים), עמ' 311; [[יוסף אחיטוב]], '''על עמידותו של מושג ההלכה כמגדיר זהות בשיח האורתודוקסי''', בתוך: '''משבי רוח: דברי הגות ומחשבה''', מכון שלום הרטמן, 2013. עמ' 175-191.}} תפישת ההלכה שלהם היא התפישה המסורתית, שנשענת על האמונה כי מקור התורה שבכתב ו[[התורה שבעל פה]] ב[[מעמד הר סיני]], וכי [[חז"ל]] והרבנים שהמשיכו בדרכם גזרו מהן את כל הכרעותיהם. [[פוסק]]ים אורתודוקסיים מתבססים על החלטות מהדורות הקודמים תוך הכרה בהיררכיה שלהם, מחיבורים מאוחרים כמו ה[[משנה ברורה]] ועד לחיבורים קדמונים כמו ה[[תלמוד]]. מרכיב מרכזי של השקפת עולם זו היא ראיית הדת כניצבת באופן מהותי מעל ההיסטוריה ולא מונעת מהשפעות חיצוניות, ומכאן שעל ההלכה להתבסס על המקורות הרבניים וטכניקות הפסיקה המקובלות, ללא ייחוס משקל רב לנסיבות שבהן פעלו מעבירי המסורת והפוסקים.{{הערה|ראו, לדוגמה: Leora Batnitzky, '''How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought''', Princeton University Press, 2011. עמ' 42–44, 34.}}