אייל קורא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
W.carter (שיחה | תרומות)
שורה 38:
אייל קורא אינו חברתי ואינו חי בעדרים. בסוף הקיץ מתייחמים הזכרים ומשמיעים קולות געייה חזקים, שהם מקור שמם העברי. איילים זכרים שווי-גודל הנתקלים זה בזה פורצים בקרבות ניגוח עזים. לפעמים נפצע אחד הלוחמים, ומפסיד את תורו למצוא נקבה ולהזדווג איתה. האיילים הפצועים נטרפים לא פעם. לאייל הקורא המנצח מצטרפת נקבה המטופלת בעופר מן השנה הקודמת שגילו 3–4 חודשים. הזכר צריך לגלות סובלנות כלפי העופר הצעיר, ואז נעתרת לו הנקבה. אף על פי שאייל הקורא לא אוסף לו עדר-הרמון, נצפו זכרים בחברת 2–3 נקבות שעמן הם מזדווגים.
 
אייל חסון יכול להגיע לגיל עשרים שנה ויותר. מסת גופו של אייל בוגר יכולה לעלות על 550 [[קילוגרם]], כאשר הזכרים על פי רוב כבדים יותר מהנקבות, שמשקלן מתקרב ל-400 קילוגרם. הכבד שבאיילי הקורא הגיע למשקל 1,180 ק"ג, אך רוב האיילים קטנים יותר. העגל הנולד לאם שוקל עם לידתו רק כ-15 קילוגרם, אולם הוא עולה במשקלו במהירות בשל [[יניקה|יניקת]] ה[[חלב]] המזין מאמו. פרט בוגר יכול להגיע בריצתו למהירות של 55 [[קילומטר]]ים בשעה.
 
בשל גודלו, בניגוד למינים האחרים במשפחת ה[[איילים]] האייל הקורא מסוכן ל[[אדם]], שכן הוא יכול לנגוח בקרניו או לבעוט כאשר מופרעת מנוחתו; על כן בשמורות טבע ובאזורים בהם חיים בני האדם לצד האייל הקורא נוקטים הראשונים צעדי זהירות, ביניהם צפייה מרחוק בלבד ושלטי-אזהרה מנוכחות האייל באזור. אף על פי כן, בדרך כלל האייל הקורא הוא בעל חיים בעל מזג רגוע, ולא יתקוף שלא לצורך.