ויקיפדיה

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏יחידות מחקר נוספות: לאחר סיור במכון
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ סקריפט החלפות (-), אחידות במיקום הערות שוליים, תקלדה
שורה 168:
הטכניון חבר ב[[ארגון האוניברסיטאות העולמי]] של [[אונסק"ו]]{{הערה|1=[http://www.iau-aiu.net/content/institutions מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי]}}.
 
בשנת [[2002]] הוקמה [[הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית]], מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.
 
הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום [[העשור הראשון של המאה ה-21]]. נכון לשנת [[2011]], לומדים בטכניון 12,832 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 8,982 ל[[תואר ראשון]], 2,895 ל[[תואר שני]] ו-934 ל[[תואר שלישי]], ועוד 21 ללימודי תעודה. [[נשים]] מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.
שורה 176:
{{ש}}תאריך ההופעה: [[1956]]{{ש}}מעצב: ג. המורי]]
* ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] פיתחו הפרופסורים [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]] ו[[אברהם למפל]] את [[אלגוריתם למפל-זיו]] ל[[דחיסת נתונים]]. בשנים [[1995]] ו-[[2007]], בהתאמה, הם זכו ב[[מדליית ריצ'רד המינג]] על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
* בשנת [[1982]] גילה פרופסור [[דן שכטמן]], מ[[הפקולטה למדע והנדסה של חומרים]], מבנה של [[קווזי-גביש]]: מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת – דבר שנחשב בלתי אפשרי לפי התאוריה שהייתה קיימת אז של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת ה[[קריסטלוגרפיה]]. בשנת [[2011]] זכה שכטמן ב[[פרס נובל לכימיה]], על מחקרו זה{{הערה|‫{{ynet|שי זמיר ואביאל מגנזי|הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה|4131530|5 באוקטובר 2011}}‬}}.
* הפרופסורים [[מוסא יודעים]] ו[[ג'ון פינברג]] מ[[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט|הפקולטה לרפואה]] פיתחו את התרופה "[[אזילקט]]", היעילה לטיפול בחולי [[מחלת פרקינסון]] ו[[מחלת אלצהיימר]].
* פרופ' [[אורי סיוון (פיזיקאי)|אורי סיוון]], פרופ' [[ארז בראון]] ופרופ' [[יואב איישן]] השתמשו ברצפי [[DNA]] ליצירת חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
שורה 182:
* בשנת [[2004]] זכו שני פרופסורים מהטכניון, [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרון צ'חנובר]], ב[[פרס נובל לכימיה]] על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק [[חלבון|חלבונים]] ב[[תא]]. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
* בשנת [[2006]] נבחרה ד"ר [[שולמית לבנברג]], אז בת 37, על ידי כתב העת [[Scientific American]] כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנה זו, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת [[רקמה|רקמות]] שהגוף אינו דוחה.
* הטכניון נחשב לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, במקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "[http://www.thes.co.uk/worldrankings The Times Higher Education Supplement]" לשנת [[2008]]{{כ}}{{הערה|[http://ug3.technion.ac.il/admissions/images/PR.pdf הודעה לעיתונות] באתר הטכניון}}. ב[[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|דירוג אוניברסיטת ג'יונג טונג]] ה[[הרפובליקה העממית של סין|סינית]] לאוניברסיטאות טכנולוגיות-הנדסיות בשנת 2011, תפס הטכניון את המקום ה-42 בעולם בהנדסה וטכנולוגיה, והפקולטה למדעי המחשב דורגה במקום ה-15 בעולם{{הערה|‫[http://www.technion.ac.il/1900/01/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%A9%D7%A0%D7%97%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91-%D7%91%D7%98%D7%9B%D7%A0/ פורסם דירוג שנחאי החדש: מדעי המחשב בטכניון – במקום ה-15 מתוך 500 אוניברסיטאות מובילות בעולם], באתר הטכניון‬הטכניון}}.
* יותר מ-70% ממייסדי תעשיות ה[[היי-טק]] בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון{{הערה|1=[http://archive.is/20120715041001/pard.technion.ac.il/fastfacts/FramsFactsH.asp?myret=main עובדות על הטכניון], באתר הטכניון}}. הטכניון נמצא במקום 7 בעולם ברשימת האוניברסיטאות שבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות גדולות{{הערה|1={{הידען|הטכניון|מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות|technion-graduate-to-lead-billion-dollar-companies-0809131|8 בספטמבר 2013}}}}.
* בשנת 2017, [[הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל]] של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם לפי [[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|מדד שנגחאי]], מקום 50 באוטומציה ובקרה, מקום 37 בהנדסת חשמל, ובתחום הפיזיקה דורג הטכניון בין 150-200{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/07/%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%AA-%D7%90/ הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה], הטכניון, 2 ביולי 2017}}.
שורה 191:
קמפוס הטכניון מכונה '''קריית הטכניון'''. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר [[נשר (עיר)|נשר]]. מיקום הקמפוס נבחר על ידי [[דוד בן-גוריון]], ואבן הפינה הונחה בשנת [[1953]]{{הערה|[http://ug.technion.ac.il/catalog/Catalog-Pdf/8-12.pdf קטלוג הטכניון], עמ' 10}}.
 
קריית הטכניון כוללת מבני [[מעונות סטודנטים|מעונות]] לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות. בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, [[בית קולנוע]], [[בית כנסת]], [[מרכז מבקרים]], אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ו[[מרפאה]]. כמו כן במתחם מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "[[אובליסק הטכניון]]", פרי תכנונו של האדריכל [[סנטיאגו קלטרווה]].
 
[[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט|הפקולטה לרפואה]] נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת [[בת גלים]], סמוך ל[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|מרכז הרפואי רמב"ם]].
שורה 227:
*[[המכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי]]{{הערה|[http://nano.technion.ac.il אתר המכון לננוטכנולוגיה]}}
*[[המכון למצב מוצק]]{{הערה|[http://solid-state.technion.ac.il אתר המכון למצב מוצק]}}
*[[מכון המתכות הישראלי]]{{הערה|[https://iim.technion.ac.il/he/ אתר מכון המתכות הישראלי]}} - הוקם ב1963ב-1963 ומכיל בין היתר מעבדה להדפסת תלת-מימד של מתכות, מעבדה לטכנולוגיות יציקה, מעבדה למטלורגיה וטכנולוגיית אבקות ומעבדה למניעת קורוזיה, טיפול פני השטח וטכנולוגיות לייזר.▼
*[[מכון המתכות הישראלי]]{{הערה|[https://iim.technion.ac.il/he/
▲ אתר מכון המתכות הישראלי]}} - הוקם ב1963 ומכיל בין היתר מעבדה להדפסת תלת-מימד של מתכות, מעבדה לטכנולוגיות יציקה, מעבדה למטלורגיה וטכנולוגיית אבקות ומעבדה למניעת קורוזיה, טיפול פני השטח וטכנולוגיות לייזר.
*[[מכון אשר לחקר החלל|מכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר]]{{הערה|[http://www.technion.ac.il/ASRI אתר המכון לחקר החלל]}}
*[[המכון לחקר המים על שם סטיבן וננסי גרנד]]{{הערה|[http://gwri.technion.ac.il אתר המכון לחקר המים]}}
שורה 294 ⟵ 293:
היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.
 
אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'.
אחת האגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS).
יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, נכון ל-2016, הוא [[אלוף]] (מיל.) [[עמוס חורב]].
שורה 302 ⟵ 301:
 
== מערך ספריות הטכניון ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מערך ספריות הטכניון]], [[הספרייה המרכזית ע"ש אלישר]]}}
 
מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר בבנייני הפקולטות השונות. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילויות המקצועיות עבורן. ספריות המחקר מתמקדות בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטות.
 
==מיזמים בינלאומיים==
 
בשנת 2012 זכה הטכניון ביחד עם [[אוניברסיטת קורנל]] במכרז להקמת קמפוס טכנולוגי באי [[רוזוולט (ניו יורק)|רוזוולט]] בניו יורק. שם הקמפוס, שבנייתו הסתיימה בספטמבר 2017 הוא "Cornell Tech". המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/09/%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%92%D7%92-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%9C-%D7%98%D7%A7-%D7%91%D7%A0/ הטכניון חוגג את פתיחת קמפוס קורנל טק בניו יורק], באתר הטכניון, 14 בספטמבר 2017}}.
 
ב-18 בדצמבר 2017 נחנך ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), פרי שותפות בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז [[גואנגדונג]], עיריית [[שנטאו]] והטכניון.{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/12/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%A0%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98/ חגיגת חנוכה: הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין], באתר הטכניון, 18 בדצמבר 2017}}.
 
== ראו גם ==
שורה 340 ⟵ 338:
*[[שמריהו לוין]], [http://benyehuda.org/shmaryahu/igrot3.html הכנות להקמת הטכניון] (מתוך: "אגרות שמריהו לוין, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תשכ"ו), ב[[פרויקט בן-יהודה]]
*[http://archive.is/20120715000742/pard.technion.ac.il/update/honorlist-heb.html בעלי תוארי כבוד מטעם הטכניון]
*{{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=eWn85rH1NCg&feature=em-uploademail פתיחת שנת הלימודים בטכניון] במעמד [[בן-גוריון]], [[יומני כרמל]] 1951
*{{סרטונים}} [https://youtu.be/_ex2Pbot0zw?list=PLT-roSWIpp1Gw49p47hfE88qJyabx5g4y&t=515 חנוכת המכון לאלקטרומכניקה], במעמד [[בן-גוריון]], [[יעקב דורי]] ומשפחת פישבך, [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small><small>(התחלה 8:35)</small></small>
*{{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=54 חנוכת בניין צ'רצ'יל] במעמד [[בן-גוריון]] ושרה צ'רצ'יל, [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 0:54)</small></small>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הטכניון_-_מכון_טכנולוגי_לישראל"