דחק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לOxford University Press |
||
שורה 118:
תיתכן גם תגובה הפוכה, של אדישות ו[[דיכאון]]. תגובה זאת קשורה על-פי רוב לתופעה אחרת, הנקראת '''[[חוסר אונים נרכש]]'''
,{{הערה|1= Petersen, C., Maier, S.F., Seligman, M.E.P. (1995). Learned Helplessness: A Theory for the Age of Personal Control. New York: [[Oxford University Press]]. {{ISBN|0-19-504467-3 }}}} שגילויה וחקירתה בידי הפסיכולוג [[מרטין זליגמן]] (Martin Seligman) דרשה חשיבה חלוצית ואמיצה, מאחר שהשערותיה מנוגדות (והפוכות) לחשיבה [[ביהביוריזם|הביהביוריסטית]] לפי גישת [[פרדריק סקינר|סקינר]] ששלטה אז;
זליגמן, כחלק משורה של מחקרים שביצע בחקר הדיכאון,{{הערה|1= Seligman, M.E.P. (1975). Helplessness: On Depression, Development, and Death. San Francisco: W.H. Freeman. {{ISBN|0-7167-2328-X }}}} גילה שניתן בדרך של התניה ללמד חוסר-אונים וליצור באורגניזם תפיסה של חוסר-אונים. חיות שהוכנסו לכלוב וקיבלו [[נזעי חשמל|נזעי חשמל (שוקים חשמליים)]] (בצמוד לגירוי נייטרלי), בלי שניתנה להם דרך לשלוט או להימנע מהם, פיתחו אפתיה לנזעי החשמל ולגירוי הנייטרלי הנלווה. כאשר מאוחר יותר ניתנה להם הזדמנות לנסות וללמוד כיצד להימנע מהגירוי האברסיבי או להפסיקו, הן לא יכלו לעשות כן. <BR>יש הטוענים שתחושת חוסר-ישע זו פוגעת בין השאר גם ברבות מהנשים המוכות, שלעיתים נטען שאינן מנסות לשפר את תנאי גורלן.
| |||