הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

גישושיו של גוואריליה אצל בעלות הברית, נענו בדרישה לכניעה ללא תנאי, אם כי דובר על "כניעה של כבוד" שתבטיח לאיטליה מקום ראוי בסדר האירופי שלאחר המלחמה. אל מול המצב הצבאי המתדרדר והולך, כאשר הקרבות בסיציליה נמצאים לפני סיום, והאי עמד ליפול בידי בעלות הברית, הגיע גנרל איטלקי בשם [[ג'וזפה קסטלאנו]] ל[[ליסבון]], על מנת לשאת ולתת על תנאי הכניעה. בין [[15 באוגוסט]] ל-[[20 באוגוסט]] [[1943]] נשא ונתן קסטלאנו בפורטוגל עם שגריר בריטניה לפורטוגל, רונלד קמפבל, ושני גנרלים. הבריטי [[קנת' סטרונג]] והאמריקני [[וולטר בדל סמית']]. תנאי הכניעה עובדו ב[[קוויבק]] שם שהו צ'רצ'יל ו[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] לפגישה רמת דרג שנועדה לסכם את הפרטים הטכניים בנוגע לפלישה לצרפת בשנה שלאחר מכן. התנאים דיברו על [[כניעה ללא תנאי]], שחרור הדדי של שבויים, הפלגת הצי האיטלקי, שעדיין היה גורם משמעותי בים התיכון, אל נמלי בעלות הברית. לא דובר על לחימה איטלקית לצד בעלות הברית, אך הובהר כי מעמדה של איטליה לאחר המלחמה תלוי בהתנהגותה מעתה. קסטלאנו לקח עמו תנאים אלו לרומא. ב-[[26 באוגוסט]] הגיע לליסבון שליח נוסף, גנרל בשם צאנוסו, שכפי הנראה היה שליח אישי של באדוליו, והמגעים המשיכו בנוכחותו ובנוכחות קסטלאנו ב[[סיציליה]] שנכבשה כבר בשלמותה על ידי בעלות הברית.