|
אני חרא של ילד וכל החברים שלי שווים אני דפוק בשכל ומטומטם פנחס שמעון שם אנונימי בוםםםםם[[קובץ:Olympians.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האלים האולימפיים]](המשובחים ביותר והלא אכילים) היו שורפים ב[[אש]] לכבוד האל.
ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], ה'''אלים האולימפיים''' הם שנים-עשר ה[[אל]]ים הראשיים השולטים בעולם. הם נקראים כך משום שמשכנם על [[הר האולימפוס]], הגבוה שבהרי [[יוון]]. האולימפיים שונים מ[[אלים כתוניים|האלים הכתוניים]] (אלי הארץ) באופיים, בדרך פולחנם, וביחסו של ה[[אדם]] אליהם.
לא כל האלים האולימפיים הם יווניים במוצאם, ולא לכולם שמות יווניים מקוריים. לחלק מן האלים נשתמר הפולחן הקדם-יווני, ואת חלקם עבדו בצורות אחרות. בתקופה מאוחרת יותר, ה[[רומאים]] הושפעו מ[[הלניזם|תרבות יוון]] והעתיקו מן המיתולוגיה היוונית את האלים האולימפיים, תוך הכנסת שינויים מעטים בשמות האלים ובדרכי פולחנם.
ב[[אמנות]] אפשר לזהות את דמויות האלים השונים על-פי [[סמל]]ים מקובלים שהיו ידועים לכל – [[לבוש]], [[בעלי חיים|בעל חיים]] או חפץ שנחשבו לסמליהם האישיים. האלים הופיעו לעיני בני האדם בגלגולי צורה ובצורות שונות.תומר מלך העולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
== חיי האלים חרא שלי ==
בהר אולימפוס, האלים [[אהבה|אוהבים]], רבים ומשלימים, ממש כמו בני אדם. דרך חייהם של האלים מתוארת ב[[מיתוס]]ים ודומה מאוד לזו של ה[[אצולה]] בקרב הלוחמים. הם שומרים על [[חיי נצח]] בעזרת [[מזון]] האלים - ה[[אמברוסיה]] ו[[משקה]] האלים - הנקטר.
חברת האלים מאורגנת כמו [[מדינה]] שבה לכל אל יש תחום לו הוא אחראי. כמה מהאלים הפחותים יותר ברמתם (למשל הרמס או ארטמיס) כפופים לאלים גבוהים מהם (למשל פוסידון או הרה), לפעמים מכיוון שהם ילדיהם, אך כל האלים (או לפחות רובם המוחלט) נמצאים תחת [[זאוס]] שהוא "אבי האלים והאנשים", וזאת מכמה סיבות:
*הוא, פוסידון והאדס הם החזקים שבאלים (הנקראים שלושת הגדולים).
*הוא אביהם של רוב האלים.
*הוא הנהיג את האלים במלחמה נגד ה[[טיטאנים]].
*הוא הוכר והוסכם כראש האלים (על-פי מיתוסים מסוימים הוא זכה בזאת בהגרלה שהתקיימה בינו לבין האדס ופוסידון).
*הוא הציל אותם מבטן אביהם, הטיטאן [[קרונוס]] (שליט הטיטאנים).
*הוא זה שהוציא לחופשי את ה[[קיקלופ]]ים ואת ה"הקטונכיירים"- בעלי מאה הידיים ובחזרה הם נתנו לו את הברק, הרעם ואת כוח הזרוע.
לכל כפר או עיר היו מספר אלים ראשיים.
== פולחן האלים האולימפיים ==
היוונים התייחסו אל האלים האולימפיים כאל אצילים שאפשר לנהל עימם משא ומתן: בני האדם כיבדו את האל, קיימו את פולחנו והקריבו לו קורבנות, וציפו לתמורה מן האל. כשביקשו דבר מה מהאל, הזכירו לו שהקריבו לו קרבנות והגישו לו מתנות.
לאלים האולימפיים העלו קורבנות בהירים ב[[צבע]]ם, ואלה נשחטו כש[[צוואר]]ם מופנה ל[[שמים]]. העלאת קורבן לאל אולימפי נחשבה ליום [[חג לאומי]], כסעודה משותפת לאל ולמקריב גם יחד. חלק מהחלקים האכילים של הקורבן היה אוכל המקריב, ואילו את שאר החלקים (המשובחים ביותר והלא אכילים) היו שורפים ב[[אש]] לכבוד האל.
על בני האדם היה לבחור את הבהמות המשובחות ביותר כקורבן. לפי המסופר במיתולוגיה, כאשר חס [[מינוס (מיתולוגיה)|מינוס]] מלך [[כרתים]] על ה[[פר]] הלבן המשובח ששלח לו האל [[פוסידון]] בשביל הקורבן, והקריב לו פר רגיל במקומו, זעם פוסידון. כעונש, פוסידון גרם לכך שאשתו של מינוס [[פסיפאה (מיתולוגיה)|פסיפאה]] תוליד שילוב של ילד-פר - ה[[מינוטאור]].
| 