העיוורת – הבדלי גרסאות

עלילת הסיפור מתארת את חייה של חנה, אישה עיוורת, אשר אמורה להינשא, בעזרת [[שידוך]], ל[[גבר]] שאינה מכירה. אמה מתארת לה את הגבר שהיא אמורה להתחתן איתו כגבר [[עושר|עשיר]], [[טבק (שיח)|סוחר בטבק]], בן 30, [[אלמנות|אלמן]], אשר לא נותרו לו ילדים מנישואיו הראשונים. לאחר מכן מסופר שיש לו שני ילדים, ושיש לו [[בית מגורים|בית]] גדול עם חצר גדולה, אשר נמצא בקצה [[עיר|העיר]]. בהמשך מסתבר לחנה ולקוראים שהאיש מתגורר בשכנות ל[[גוי|לגוים]]ם, ולכן היא צריכה להישאר בביתה, ולא לצאת ממנו. חנה לא מאמינה לדברי אימה. לאחר [[חתונה|חתונת]] חנה עם בעלה, שלא הכירה כלל, בעלה נרדם, ובעודה מגששת בחדר, היא מופתעת לגלות כי בעלה כלל לא בן 30, אלא הרבה יותר מבוגר (בעזרת מישוש [[זקן|זקנו]]). בעזרת חושיה המפותחים (חושים שהיא מפתחת במהלך השנים על מנת לפצות על העדר חוש ה[[ראייה]]){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת=הסימנים מתגלים באמצעות חושיה החדים של חנה כבר מראשית המעשה.|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}}, היא מגלה שבעלה הוא [[יהודים|יהודי]] צנום וגבוה. היא מבינה שהוא לא סוחר בטבק, אלא כנראה עוסק בעבודת כפיים. בעקבות הריונה היא חוזרת לביתה, וכאשר קרב מועד [[לידה|הלידה]], היא חוזרת אל בעלה. העגלה שחנה נמצאת עליה עושה את דרכה לכיוון בית בעלה, והיא חולפת על פני מגורי היהודים. לאחר [[מסע]] ארוך, היא מגלה שהם הגיעו למקום פתוח בקצה [[יישוב|היישוב]]. רק שני בניו של בעלה, מנישואיו הראשונים, נשארים איתה בבית כשהוא הולך לעבודתו, ועל אף שהבן [[בכור|הבכור]] בן 4, הוא לא יכול לעזור לה לפתור את המסתורין האופף את חייה החדשים (עם מי היא התחתנה, היכן הם גרים) כיוון שהוא כבד פה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="הבכור שבהם בן ארבע והיה יכול לשוחח אִתה ולתאר לה את המראות הנשקפים מהחלון, אך הוא כבד פה."|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}}. הבת של העיוורת ושל בעלה נולדת, ומיד [[הידבקות|נדבקת במחלת]] [[דיפתריה|האסכרה]] שממיתה [[ינקות|תינוקות]] רבים כל יום. היא מבחינה שבעלה לא היה מודאג ממחלת הילדה, והוא אפילו לא עוזר לחנה [[עיוורון|העיוורת]] לטפל בבתם החולה. חנה מחליטה לעשות מעשה ולצאת מהבית. היא מגלה שהיא נמצאת ב[[בית קברות]], ושבעלה [[קברן]]. כמו כן, היא מגלה שבעלה, הקברן, [[קבורה|קבר]] את ביתה, למרותאף על פי שהיא ביקשה להשאיר את [[גופה|גופת]] בתה קרובה אליה, והיא אמרה שאם הקברן יבוא, היא לא תיתן לו את גופתה.

חנה היא [[פרוטגוניסט|הדמות המרכזית]] בסיפור אשר מבוסס על [[חידה|חידת]] חייה ועל ניסיונותיה לפתור אותה. הסיפור מסופר [[נקודת מבט (פילוסופיה)|מנקודת המבט]] של חנה, ואנחנו יודעים רק מה שהיא יודעת, ולא יותר מזה, מה שמקנה לסיפור אווירת מתח ומסתורין. חושיה של חנה מחודדים מאוד, כנראה בשל הצורך לחפות על כך שהיא עיוורת. היא [[אומץ|אמיצה]] ונחושה לפענח בהצלחה את תעלומת חייה. לאחר הולדת ביתה, בפעם הראשונה ניתן לראות שחנה מ[[אושר|מאושרת]]ת. תקופה מאושרת זו נפסקת כאשר ילדתה [[חולה]] ב[[מחלה]] שפוקדת את העיר, ולבסוף [[מוות|מתה]]. בעלה אטום ל[[חוסר אונים|חוסר האונים]] שלה, ובכלל אליה. הוא אף [[אדישות|אדיש]] למחלת ביתו ולסבלה. לחנה קשה לשלוט בגורלה, כיוון שמשדכים לה, בעל כורחה, מישהו שהיא לא מכירה, והיא חייבת [[חתונה|להתחתן]] איתו. היא נכנסת לחיים שהיא לא מכירה, חיים מלאי שקר. מצבה הפיזי גורם לה להיות [[תלות (מוגבלות)|תלויה]] באחרים. היא לא בחרה את [[פטליזם|הגורל]] שקיבלה, ולכן אינה שולטת בגורלה. עדות לכך ניתן לראות בסירובה לתת את [[גופה|גופת]] [[בת]]ה לידיו של [[קברן|הקברן]], כדי [[קבורה|שיקבור]] אותה, אך לבסוף, גופת בתה נלקחת ממנה, בניגוד לרצונה. עם זאת היא מנסה לקחת את [[פטליזם|גורלה]] בידיה ולשלוט בו, ולבסוף אף מצליחה לפצח את [[חידה|חידת]] חייה.

== רמזים מטרימים ==

* לאחר [[היריון|שהרתה,]], חנה עוברת לגור [[בית מגורים|בבית]] בעלה. בדרך לשם היא תוהה מדוע הנסיעה כל כך ארוכה. לאחר שהיא חשה כי היא יצאה מתחומי [[יישוב|הישוב]] היא מבינה כי הבית, אינו בקצה היישוב, אלא רחוק יותר. לאחר הפואנטה, ניתן להבין שמרבית [[בית קברות|מבתי הקברות]] נמצאים מחוץ ליישובים, במקומות פתוחים.

הסיפור העיוורת נכלל ברשימת יצירות החובה לבחינת הבגרות בספרות. בשנים האחרונות כחלק מהקולות הקוראים לשינוי במבנה ובתכני הבגרויות, הושמעה גם ביקורת מצד מורים לספרות כנגד יצירות שונות ובהן "העיוורת" בטענה שהן "כבדות מדכאות"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/158/273.html|הכותב=|כותרת=מורים לספרות אמרו למעריב כי בין היצירות שנחשבות "כבדות ומדכאות" עבור התלמידים ניתן למנות|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}}.