העיוורת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש) |
||
שורה 5:
== עלילה ==
עלילת הסיפור מתארת את חייה של חנה, אישה עיוורת, אשר אמורה להינשא, בעזרת [[שידוך]], ל[[גבר]] שאינה מכירה. אמה מתארת לה את הגבר שהיא אמורה להתחתן איתו כגבר [[עושר|עשיר]], [[טבק (שיח)|סוחר בטבק]], בן 30, [[אלמנות|אלמן]], אשר לא נותרו לו ילדים מנישואיו הראשונים. לאחר מכן מסופר שיש לו שני ילדים, ושיש לו [[בית מגורים|בית]] גדול עם חצר גדולה, אשר נמצא בקצה [[עיר|העיר]]. בהמשך מסתבר לחנה ולקוראים שהאיש מתגורר בשכנות ל[[גוי
בעזרת השפה, [[יעקב שטיינברג]] מספר את [[סיפורת|הסיפור]] בתור [[ספרות בלשית|סיפור בלשי]], שבו, לאט לאט, אנו מגלים פרטים נוספים בסיפור, והקורא נחשף יחד עם הגיבורה לפרטים החדשים. הסיפור הוא לא סיפור [[רגש|אמוציונלי]], למרות {{פירושון|פוטנציאל}} שלו להיות כזה.
שורה 11:
== דמויות ==
=== חנה (העיוורת) ===
חנה היא [[פרוטגוניסט|הדמות המרכזית]] בסיפור אשר מבוסס על [[חידה|חידת]] חייה ועל ניסיונותיה לפתור אותה. הסיפור מסופר [[נקודת מבט (פילוסופיה)|מנקודת המבט]] של חנה, ואנחנו יודעים רק מה שהיא יודעת, ולא יותר מזה, מה שמקנה לסיפור אווירת מתח ומסתורין. חושיה של חנה מחודדים מאוד, כנראה בשל הצורך לחפות על כך שהיא עיוורת. היא [[אומץ|אמיצה]] ונחושה לפענח בהצלחה את תעלומת חייה. לאחר הולדת ביתה, בפעם הראשונה ניתן לראות שחנה מ[[אושר
=== רבי ישראל (הקברן ובעלה של חנה) ===
בסיפור מתואר [[רב]]י ישראל בהדרגה מנקודת המבט של חנה. רבי ישראל איש [[בגרות|זקן]], שקט ואדיש, ששודך לחנה. רבי ישראל, [[אם (משפחה)|אמא]] של חנה והמשדך מנצלים את העיוורון של חנה ומשקרים לה על [[גיל]]ו [[עבודה (כלכלה)|ותעסוקתו]] של רבי ישראל ומיקום [[בית מגורים|הבית]] שבו הם גרים. מיד לאחר מכן חנה מולידה [[ילדות|ילדה]] ובאותו זמן חנה מגלה רמזים על חידת חייה. חנה מתחילה לחשוד בבעלה לגבי [[מקצוע|המקצוע]] שלו לפי ספירת פרוטות [[נחושת]] שלא מתאימה לסוחר טבק, הגעה לבית עם בוץ ב[[נעליים]] ועוד. רבי ישראל כל יום מגיע הביתה, אוכל, ישן, ולמחרת בבוקר, יוצא שוב לעבודה מבלי לדבר או לעשות מעשה שיכול לגרום לחנה לגלות את [[זהות|הזהות]] האמתית שלו. הילדה שחנה גידלה [[חולה]] במחלת [[דיפתריה|האסכרה]] שמתפשטת באזור. רבי ישראל יודע שהילדה שלו [[מטופל|חולה]] ולא עושה דבר. אפילו כשחנה דרשה ממנו שיעזור לה, הוא התנהג באדישות ולא התייחס. לאחר כמה זמן הילדה [[מוות|מתה]], ובעלה [[קבורה|קבר]] את הילדה ב[[בית קברות]]. בסוף הסיפור, חנה יוצאת מהבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="בעקבות מותה של ביתה התינוקת היא יוצאת לראשונה מן הבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות".|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}} ושבעלה [[קברן]].
== רמזים מטרימים
[[סיפורת|הסיפור]] "[[עיוורון|העיוורת]]" כתוב בתור סיפור מתח [[ספרות בלשית|בלשי]], המבוסס על פואנטה. סיפור פואנטה הוא סיפור שבו יש נקודת מפנה בסוף הסיפור, אשר מהווה את [[שיא]]ו, ומעניקה לסיפור [[משמעות]] חדשה, שהקוראים לא יכלו להבין לפני הגעת הפואנטה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="הסיפור זרוע סימנים המטרימים את האמת, אך אין הם מכינים אותה או את הקוראים לסופו המפתיע והמר של הסיפור, המתגלה רק בשורה האחרונה"|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-15}}}}. במקרה של סיפור "העיוורת", שיא הסיפור הוא סופו, והוא הרגע שבו חנה, העיוורת, גילתה שבעלה הוא [[קברן]], ושהוא [[קבורה|קבר]] את בתם [[בית קברות|בבית הקברות]] בו שוכן ביתם. הפואנטה חושפת את האמת על [[דמות]]ו של הבעל, ישראל, ועל מצב [[פרוטגוניסט|הגיבורה]], חנה. זוהי הפואנטה של הסיפור, ועד לרגע זה, הקוראים לא יכלו לדעת זאת. הפואנטה בסוף הסיפור מעניקה [[פרשנות טקסט|פירוש]] חדש לכל [[ספרות|היצירה]]. בסיפורים כאלה, [[מחבר|המחבר]] "שותל" [[רמז מטרים|רמזים מטרימים]] (טרם), המכוונים את [[עלילה|העלילה]] עד הגילוי המפתיע, לרוב בסופו של הסיפור.
שורה 26:
=== רמזים מטרימים למיקום הבית ===
* בפתיחה – [[אם (משפחה)|אמה]] של חנה מספרת לה כי [[בית מגורים|ביתה]] העתידי נמצא בקצה [[יישוב|היישוב]], ואומרת לה שלא כדאי לה להתרחק מהבית.
* לאחר [[היריון|שהרתה
* [[בית מגורים|בביתה]] החדש, היא מבינה כי סביבם יש מקום פתוח וריק, ובנוסף היא חשה שיש משהו שעוצר את [[רוח|הרוח]]. לאחר שהפואנטה מגיעה, ניתן להבין שאלה [[קבורה|הקברים]] שעוצרים את הרוח.
* חנה שמה לב לקול הצעדים שעוברים באופן קבוע ליד [[בית מגורים|ביתם]], וכיוון שהיא יודעת להבדיל בין צעדים של [[יהודים]] לבין צעדים של [[גוי|לא יהודים/גוים]], היא מבינה כי אלו צעדי יהודים. כאשר מגיעים לפואנטה, ניתן להבין כי אלו [[אדם|אנשים]] שהולכים אחר [[ארון מתים|ארון הקבורה]], ב[[הלוויה]].
== התקבלות היצירה ==
הסיפור העיוורת נכלל ברשימת יצירות החובה לבחינת הבגרות בספרות. בשנים האחרונות כחלק מהקולות הקוראים לשינוי במבנה ובתכני הבגרויות, הושמעה גם ביקורת מצד מורים לספרות כנגד יצירות שונות ובהן "העיוורת" בטענה שהן "כבדות מדכאות"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/158/273.html|הכותב=|כותרת=מורים לספרות אמרו למעריב כי בין היצירות שנחשבות "כבדות ומדכאות" עבור התלמידים ניתן למנות|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}}.
== קישורים חיצוניים ==
* [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02052-files/02052203.pdf פורטרט פואטי של הטעיה רטורית]
* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/158/273.html דיכאון בשיעור ספרות]
|