מבצרים צלבניים במזרח התיכון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 75:
מעט מאד נותר מהקפלה במבצר כוכב הירדן, שמוקמה במקור באגף המערבי בקומה העליונה של המצודה הפנימית, ונהרסה לחלוטין בעת כיבוש המצודה על ידי צלאח א-דין. שברי פסלים וקיר בנוי מאבנים מסותתות היטב הם כל שנותר מהקפלה, שייתכן ונבנתה עם [[מגדל פעמונים]] - אלמנט נדיר ביותר. שברי כותרות [[עמוד]]ים שנמצאו במצודה הצלבנית הגדולה של [[לטרון|טורון דה שבלייה (לטרון)]] מעידים, ככל הנראה, על קפלה מסוגננת ומפוארת שנבנתה במקום. עדויות של נוסעים מ[[המאה ה-17]] ועד [[המאה ה-19]] מצביעים על מבנה הרוס של כנסייה, הנמצא במרכז המבצר. במבצרים אחרים שיבצו הצלבנים קפלות בתוך אחד מהמגדלים של המצודה. ד"ר אדריאן בועז משער כי ב[[אפולוניה|מבצר ארסוף]] שימש מגדל השער הצפוני כקפלה{{הערה|1=Adrian Boas. Archaeology of the Military Orders (Routledge 2006) page 153}}. קפלה צנועה נשתמרה היטב במגדל הדרום מזרחי של הקמרון הפנימי של [[מבצר הים בצידון]]. כנסייה ידועה נוספת נמצאת ב[[מבצר עתלית]] של [[מסדר אבירי היכל שלמה|מסדר הטמפלרים]], ונודעה במשך השנים כאחת מהיפות שבדוגמאות [[אדריכלות גותית|האדריכלות הגותית]] בישראל, אולם רעש האדמה של שנת [[1837]] החריבה כמעט עד היסוד. מתיאורים שיש בידינו עולה כי לכנסייה היה [[אפסיס]] ראשי, אשר פנה לכיוון מזרח ומלבדו עוד שלוש אפסידות נוספות. הכנסייה נבנתה בצורה א-סימטרית ובסגנון גותי "קלאסי". שרידי קירות הכנסייה, כולל החלונות, מונחים היום במרכז המבנה.
במהלך [[המאה ה-12]] בנו ה[[הוספיטלרים]] [[קפלה]] ב[[קמרון חבית]] שנבנה כנגד הקיר הצפון מזרחי של [[קראק דה שבלייה]]. חוקר המבצר פול דושאן זיהה שלושה שלבים שונים בהתפתחות הקפלה. שלב הבנייה הראשון היה בין השנים [[1142]] ו-[[1170]]. קפלה זו נפגעה קשות ב[[רעידת האדמה]] של שנת 1170 ותוקנה בשלב הבנייה השני. השלב השלישי היה במהלך הרחבת המבצר במחצית הראשונה של [[המאה ה-13]], אז נבנתה הקפלה מחדש. גודלה של הקפלה 21.5X8.5 מטרים והיא בנויה כקמרון חבית מאסיבי שחולק ל-3 תאים נפחיים על ידי 2 [[קשת (מבנה)|קשתות אבן]] ו[[אפסיס]] עמוק, כשה[[אמבולטוריום]] סביב האפסיס מוקף בזר גומחות הקורנות ממנו כמו [[עלי כותרת]] בתצורה הידועה כ"שווה" ([[צרפתית]]: Chevet), הקפלה הוארה על ידי [[חלון מונופורי|חלונות מונופוריים]] מוארכים שנקרעו בקירות המבנה. קירותיה של הקפלה כוסו ב[[פרסקו|ציורי קיר (פרסקאות)]], מהם נותרו מקטעים בלבד. על הקיר הצפוני החיצוני של הקפלה נותר קטע מפרסקו המתאר את כניסתו של [[ישו]] אל [[בית המקדש]] ומלבד זאת נעדר המבנה כל אלמנט אדריכלי קישוטי אחר{{הערה|1=Denys Pringle, Atlit, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 22-24}}.
====אולמות====
שורה 83:
=====אולמות שינה=====
אולמות מיוחדים הוכשרו כאולמות שינה עבור דרי המבצר. שינה באולמות איפשרה לחיל המצב להגיב במהירות לאזעקה, ובמקרה של מבצרים בחזקת המסדרים הצבאיים הייתה השינה המשותפת חלק מאורח החיים המשותף של האבירים, שנהגו על פי כללים הדומים לאלו שהדריכו מסדרי [[נזיר]]ים. אולמות שינה דומים לאולמות אחרים במבצר ומיקומם בדרך כלל מזוהה במידת האפשר על ידי [[היקש]]. במבצר עתלית היה אולם השינה, ככל הנראה, אולם גדול הממוקם בדרום המבצר. ממזרח לאולם זה היו ממוקמים כנראה אולם האוכל והמטבחים, אם כי זיהויים איננו ודאי. האולם הוא בן 3 ספינות משנה ומידותיו הן 27X53 מטרים. מדרגות הובילו ממנו אל פתח כנסיית המבצר. חוקי מסדר הטמפלרים שופכים מעט אור על השימוש שנעשה באולמות השינה במבצרי המסדרים הצבאיים. כל חבר במסדר קיבל [[מצעים]]: 2 [[מיטה|סדינים]], שק מלא בקש ששימש כ[[מזרן]], כרית ושמיכה. הנזירים-אחים היו חייבים לישון כשלעורם חולצה מכנסים, חגורה ונעליים. מי שישן בעירום היה צפוי לעונש.
=====אולמות אוכל=====
שורה 205:
בסוף המאה ה-20 נערך סקר של אתרים ארכאולוגיים צלבניים על ידי [[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים]] בראשותו של החוקר דניס פרינגל. מחקר זה, שהתמקד במבנים צלבניים קטנים יותר כגון [[חרבת בורגתה]] ושרידים של מבנים צלבניים נוספים, הוסיף ידע רב להבנת ההתיישבות הצלבנית בארץ ישראל. התיישבות זו הייתה בעיקר של אצילים קטנים שבנו מבנים לא מרשימים אך היו עמוד השדרה של החברה הלטינית-פרנקית ב[[ממלכת ירושלים]]. המחקר סייע גם להבנת היעלמות שכבה זו של וסלים עצמאיים והשתלטות המסדרים הצבאיים{{הערה|שם=הערה_א|1= Hugh Kennedy. Crusader castles. Cambridge University Press, 2001. page 8 }}.
משנת [[1994]] עד לשנת [[2007]] נערכו עונות חפירה רצופות
בשנת [[2006]] החל רצף של 3 עונות חפירה, בהן נערך סקר מקיף של מבצר המונפור על ידי צוות חוקרים מ[[אוניברסיטת חיפה]]. המבצר מופה מחדש כהכנה לעריכת תוכנית שיקום מקיפה{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=725&mag_id=114 חדשות בעתיקות גיליון 120 (2008)]}}.
| |||