סילואן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A049:853C:40B3:7359:3D72:1EC9 (שיחה) לעריכה האחרונה של שושושושון
אין תקציר עריכה
שורה 12:
השכונה גובלת בחומות [[העיר העתיקה]] ובשולי [[הר הזיתים]] מצפון, ב[[הר ציון]] וב[[אבו תור]] (א-ת'ורי) מדרום מערב וב[[ג'בל מוכבר]] מדרום. הגבול המזרחי של השכונה, עם אזור [[ראס אל-עמוד]], הוא גבול שאינו מוגדר באופן חד משמעי. סילוואן מורכבת ממספר שכונות-מישנה: סילוואן אל-ווסטא (התיכונה), ואדי חילווה, אל-בוסתן ובטן אל-הווא. בתי השכונה בנויים בצפיפות על מדרון תלול.
 
השטח היה בעבר [[כפר]] נפרד משטחה של ירושלים, אבל סופח בהדרגה לתחום שיפוטה המוניציפלי לאורך תקופות שונות. שטח הכפר נכבש על ידי [[ירדן]] ב-[[1948]] ועלושוחרר על ידי [[ישראל]] ב-[[1967]].
 
נכון לשנת [[2012]], אוכלוסיית סילוואן מונה כ-19,000 איש{{הערה|1=[http://jiis.org.il/.upload/yearbook2014/shnaton_C1414.pdf סקר אוכלוסיית ירושלים 2012]}}. רובם הגדול ערבים, וכן למעלה מ-500 [[יהודי]]ם{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/now/58922.html שישה בתים בסילוואן אוכלסו בידי מתיישבים יהודיים]}}. על פי נתוני עיריית ירושלים, ב-2017 האוכלוסייה מנתה 19,771 איש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/City/Neighborhood/Pages/PageSite_10467.aspx|כותרת=שכונת סילואן|אתר=האתר הרשמי של עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2018-12-19}}}}.
שורה 60:
[[קובץ:Meyuchas22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משפחת מיוחס כיום, שנבנה מחוץ ל[[חומות העיר העתיקה|חומות]] ב-1873]]
המשפחה היהודית הראשונה שהתגוררה בסילואן הייתה [[משפחת מיוחס]]. אבי המשפחה, רחמים נתן מיוחס, רכש בית מחוץ לחומה ועבר לגור בו עם משפחתו בשנת [[1873]]. הבית היה באותו זמן על גבעה מחוץ למתחם בתי הכפר, אך עם הזמן והתרחבות הכפר, הוקף בבתים אחרים. בנו של רחמים מיוחס, [[יוסף מיוחס]], היה איש ספר ופעיל מרכזי בעדה הספרדית ובחינוך. ילדותו המאושרת, אהבתו וגעגועיו לשכניו הערבים ותרבותם, מתוארים בהקדמה לספרו "הפלחים", שיצא לאור ב-[[1937]]: {{ציטוט|תוכן="וכשאני לעצמי, אני מחויב להודות שהחיים הללו של שכנינו, שאני עוסק בתיאורם, חביבים עלי הרבה, ואפשר שמשום כך, מתוך אנוכיות גרידא, אני רוצה לחבבם גם על הקהל, אלא שהדיו והנימוס הספרותיים דורשים ממני להצדיק את אנוכיותי, ואת חיבתי אל החיים האלה... ולרגלי קביעת דירתנו בכפר זה, הייתי מאז אורח מצוי בבתי הפלחים במשך עשר שנים רצופות, ובערב, בערב, כשהייתי חוזר מן ה"חדר" או בימות הפגרה והחגים, הייתי רגיל לבקר את מוחמד ואת פטמה, את עלי ואת ח'דיג'ה, שכני חביבי. מפיתם האכילוני, ומימיהם שתיתי, ולפעמים כשכיבדוני בשיחותיהם ובאגדותיהם כ"קינוח סעודה" עד שעה מאוחרת בלילה הייתי גם לן בביתם ועל ידי כך כל דרכי השכנים האלה, מידותיהם, אופן חייהם, שיחותיהם, ואגדותיהם התחבבו עלי, ונהיו לי כעין "גירסא דינקותא", ועד עתה אני אוהב אותם, בעוררם תמיד בלבי זיכרונות ימי ילדותי הטובים, הימים היותר טבעיים והיותר פשוטים שבימי חיי... אין להתפלא, אפוא, אם מחבב אנוכי את הפלחים ואת חייהם, ואם משתדל אני לקבוע ל"בני ישמעאל" אלה מדור בספרות ישראל"|מקור="הפלחים", הוצאת דביר, תרצז, 1937}}
הספר עצמו הוא עבודת מחקר מזרחנית קלאסית, ובמסגרתה מיוחס אינו חוסך את שבט לשונו מהפלחים (במשתמע, גם מתושבי סילואן), בעיקר בהקשרים של דיכוי הפלחות (כך), נטייה לאי אמינות (לדבריו), בורות ורדידות דתית.
 
====כפר התימנים בשילוח====