טומאה וטהרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏טומאת הגוף: קישורים פנימיים
שורה 29:
ההקשר המיוחד של '''הטומאה כמושג הלכתי''', הוא היותו של חפץ או אדם מסוים במצב של טומאה, זמנית או קבועה. טומאה זו נוצרת בגלל התרחשות מסוימת, והיא ניתנת להעברה מדבר אחד לדבר אחר. כך, למשל, [[נבלה (יהדות)|נבלה]] של בעל חיים נקראת "טמאה" ואדם הנוגע בה נעשה טמא בגלל הנגיעה בה.{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יא|כו|קצר=כן}}.}} טומאה זו היא כעין '''מציאות ממשית''' של רוח טומאה, אשר קיימת בחפץ עצמו, וניתן להעבירה לחפץ אחר או לסלקה לחלוטין (זהו הסבר פשטני, לצורך ההגדרה הראשונית של המושג וההבדל בינו לבין הקשרים אחרים של "טומאה"; וראו להלן: [[#מהות הטומאה|מהות הטומאה]]).
 
ככלל, '''אין לטומאה זו משמעות מוסרית''': יכול אדם להיות [[צדיק]] וישר, אבל הוא טמא מפני שנגע בדבר שטימא אותו. לפעמים גם מעשה של [[מצווה]] עשוי לטמא את האדם, כמו למשל השתתפות ב[[לוויה]] או שרפת [[פרה אדומה]]. לפיכך, אין התורה מתייחסת אל הטמא כאדם שלילי – אלא שהוא מוגבל, כתוצאה מטומאה זו, מלבוא ל[[בית המקדש]] ולנגוע בבשרו של [[קורבן]] או ב[[תרומותתרומה ומעשרות(הלכה)|תרומה]]. ההיטהרות מטומאה זו מושגת על ידי מעשה המסלק את הטומאה, בדרך כלל – [[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]].
 
==מהות הטומאה==