הבדלים בין גרסאות בדף "עשה לך רב"

נוספו 350 בתים ,  לפני שנתיים
←‏מקורות ופירושים: כתבתי פירושים בשפה קלה. בתחתית כך פירוש לפי הבנתי.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏מקורות ופירושים: כתבתי פירושים בשפה קלה. בתחתית כך פירוש לפי הבנתי.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
ה[[רמב"ם]] כתב ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]], שהסיבה היא {{ציטוטון|שהלימוד מעצמו טוב הוא, אבל לימודו מזולתו יתקיים בידו יותר והוא יותר מבואר. אף אם היה (האדם שנקבע להיות רב) כמוהו בחכמה, או למטה ממנו}}. [[מנחם המאירי|המאירי]] מפרש באותו הסגנון: {{ציטוטון|אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו}}.
הכוונה היא שגם תלמיד חכם מומלץ לו שימצא טוב ממנו וילמד איתו בחברותא.
 
רובד נוסף מביא רבי [[עובדיה מברטנורא]], שכותב בפירושו למשנה: {{ציטוטון|...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר}}. ב[[אבות דרבי נתן]] מובא הסבר זה ביתר פירוט: {{ציטוטון|עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה}}.
כאן הכוונה שאין אחד שיודע הכל ומומלץ לאדם לשאול אדם הבקיא ומוסמך באותו העניין המדובר ולא לשים מבטחו באדם אחד, גדול ככל שיהיה.
 
עצה זו מובאת פעם שנייה במסכת אבות, בהמשך אותו הפרק: {{ציטוטון|רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות|{{משנה|אבות|א|טז}}}}.
130

עריכות