יחסי אלג'יריה–צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←המאבק לעצמאות: עריכה, ניסוח |
←המאבק לעצמאות: הרחבה |
||
שורה 130:
כבר באותה השנה, החזית החלה בלחימה מחתרתית נגד הכיבוש הצרפתי. התקפות אלה היו, הלכה למעשה, תחילת מלחמת העצמאות של אלג'יריה נגד הקולוניאליזם הצרפתי. ההתנגדות כללה מלחמת גרילה ותקיפת אתרים ציבורים, עמדות צבא ומבני שלטון. בתגובה, הצבא הצרפתי הוביל כחצי מיליון חיילים לתוך גבולות אלג'יריה – יחס של חייל אחד לכל שני צרפתים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ד"ר נפתלי אילתי|כותרת=בצל המהפיכה: צרפת והיהודים, 1789-1989|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=9FsNAAAAIAAJ&q|תאריך=[[1990]]|עמודים=243|מידע נוסף=ספריית אלינר}}}}{{הערה|{{nrg|גלעד שר|למה לא אלג'יריה|330/019|[[24 בינואר]] [[2012]]|1|2}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' [[ישעיהו ליבמן|ישעיהו צ'ארלס ליבמן]]|כותרת=רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח־התיכון|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=9twDAQAAIAAJ&dq|תאריך=[[1998]]|עמודים=25|מידע נוסף=[[עם עובד]]}}}}. הכוחות הצרפתיים בסיוע המתיישבים הקולוניאליסטים, החלו בפעולות תגמול ובניהם תקיפה של [[שכונה|שכונות]] ו[[כפר]]ים ברברים, [[ענישה קולקטיבית]] של כפרים שלמים אשר שיתפו פעולה עם ה[[מחתרת|מחתרות]], מעשי טבח, הפגזות ו[[העברת אוכלוסייה]] אזרחית. החיילים, בסיוע המתיישבים האירופאיים, החלו בפעולות נגד. צבא צרפת תקף שכונות וכפרים מוסלמיים, הפעיל הענשה קולקטיבית של כפרים אשר שיתפו פעולה עם המחתרת וכן לא פעם נעשו הפצצות, [[טרנספר]] ומעשי טבח באוכלוסיות שלמות.
המלחמה באלג'יריה עמדה במרכז השיח הפוליטי בצרפת. בשלב זה הצרפתים נחלקו לשתי מחנות עיקריים, הראשון תמך בשחרור אלג'יריה והשני בשילובה המלא בצרפת. משמעותו שחרור אלג'יריה הוא מתן עצמאות מדינית, הסגת כוחות הצבא וחזרה בלתי נמנעת של אזרחיה האירופאים לצרפת. אינטגרציה לעומת זאת דרשה [[אזרחות|אזרוח]] מלא של המוסלמים באלג׳יריה והשוואת מעמדם לזה של הצרפתים. אך הצרפתים באלג׳יריה התנגדו בכלל לשתי הגישות. הם חפצו בהשארת המציאות כהווייתה, כלומר החזקת אלג'יריה תוך שמירת העליונות המעמדית שלהם על פני המוסלמים. מציאות זו הובילה את הציבור הצרפתי לשסע פוליטי כבד. המחנות הדגישו מחד את הכבוד הלאומי ואהבת המולדת, לבין התחושה שרוב האזרחים הצרפתים, אשר חיים ב[[צרפת המטרופוליטנית]], מגנים בממונם ובנפשם על המיעוט הצרפתי באלג'יריה.
ב-[[17 באוקטובר]] [[1961]] [[משטרת פריז]] בפיקודו של [[מוריס פאפון]] טבחה במפגינים אלג'יראים שלווים. באירוע הנודע כ[[הטבח בפריז (1961)|טבח בפריז]], כ-30 אלף מפגינים אלג'ריאים הביעו מחאה שקטה על רקע סנקציות קולקטיביות שהוטלו עליהם. בהוראת פאפון, שוטרים הסתערו על המפגינים והרגו עשרות מהם במכות קשות או בהטבעת מפגינים כפותים ב[[נהר הסן]].
על פי ההערכות נהרגו במהלך הלחימה כמיליון בני אדם, ו-2 מיליון נוספים היו לפליטים (כ-20% מהאוכלוסייה){{הערה|שם=סיקור ממוקד|}}.
| |||