יחסי אלג'יריה–צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
←המאבק לעצמאות: הרחבה |
||
שורה 132:
המלחמה באלג'יריה עמדה במרכז השיח הפוליטי בצרפת. בשלב זה הצרפתים נחלקו לשתי מחנות עיקריים, הראשון תמך בשחרור אלג'יריה והשני בשילובה המלא בצרפת. משמעותו שחרור אלג'יריה הוא מתן עצמאות מדינית, הסגת כוחות הצבא וחזרה בלתי נמנעת של אזרחיה האירופאים לצרפת. אינטגרציה לעומת זאת דרשה [[אזרחות|אזרוח]] מלא של המוסלמים באלג׳יריה והשוואת מעמדם לזה של הצרפתים. אך הצרפתים באלג׳יריה התנגדו בכלל לשתי הגישות. הם חפצו בהשארת המציאות כהווייתה, כלומר החזקת אלג'יריה תוך שמירת העליונות המעמדית שלהם על פני המוסלמים. מציאות זו הובילה את הציבור הצרפתי לשסע פוליטי כבד. המחנות הדגישו מחד את הכבוד הלאומי ואהבת המולדת, לבין התחושה שרוב האזרחים הצרפתים, אשר חיים ב[[צרפת המטרופוליטנית]], מגנים בממונם ובנפשם על המיעוט הצרפתי באלג'יריה.
ב-[[17 באוקטובר]] [[1961]] [[משטרת פריז]] בפיקודו של [[מוריס פאפון]] טבחה במפגינים אלג'יראים שלווים. באירוע הנודע כ[[הטבח בפריז (1961)|טבח בפריז]], כ-30 אלף מפגינים אלג'ריאים הביעו מחאה שקטה על רקע סנקציות קולקטיביות שהוטלו עליהם. בהוראת פאפון, שוטרים הסתערו על המפגינים והרגו עשרות מהם במכות קשות או בהטבעת מפגינים כפותים ב[[נהר הסן]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' פיליפ ניילור|כותרת=Historical Dictionary of Algeria|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ftFbCQAAQBAJ&pg|תאריך=[[1981]]|עמודים=409|שפה=אנגלית}}}}.. לאחר האירועים דיווחה המשטרה כי רק שני אזרחים
על פי ההערכות נהרגו במהלך הלחימה כמיליון בני אדם, ו-2 מיליון נוספים היו לפליטים (כ-20% מהאוכלוסייה){{הערה|שם=סיקור ממוקד|}}.
| |||