לבנון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 104.251.45.94 (שיחה) לעריכה האחרונה של כובש המלפפונים
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה בחוף המזרחי של הים התיכון}}
{{מדינה
| שם = VULAOSCENEלבנון
| מדינה = GHABIDAHEWהרפובליקה הלבנונית
| שם בשפת המקור = LUBNالجمهوريّة VUNASCWEاللبنانيّة {{ש}} République libanaise
| תמונת דגל = Flag of Lebanon.svg
| תמונת סמל = Coat of Arms of Lebanon.svg
שורה 20:
| שמות מנהיגים = [[מישל עאון]] {{ש}} [[סעד אל-חרירי]]
| אירועי הקמה = - [[עצמאות]] {{ש}} - הכרזה {{ש}} - הכרה
| הקמה =
| תאריכי הקמה = מ[[צרפת]] {{ש}} [[22 בנובמבר]] [[1943]] {{ש}} [[1 בינואר]] [[1944]]
| ישות קודמת = {{דגל|לבנון הגדולה||+}}
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 1.6%
| מטבע = [[לירה לבנונית]]
שורה 42:
[[חבל ארץ|חבל הארץ]] הנקרא כיום לבנון היה מאוכלס כבר באלף החמישי לפני הספירה, ונמצאו בו שרידים מ[[התקופה הנאוליתית]] ו[[התקופה הכלקוליתית|הכלקוליתית]]. בתקופת התנ"ך נחשב החבל כחלק הצפוני של [[ארץ כנען]], ותושביו היו ה[[פיניקים]], עם כנעני הנמנה עם משפחת העמים השמיים המערביים, שעסק במסחר ובשיט ונחשב לממציא [[אלפבית פיניקי|האלפבית הפיניקי]]. מלכי [[ממלכת יהודה|ממלכות יהודה]] ו[[ממלכת ישראל|ישראל]] קשרו איתם קשרים מסחריים ומדיניים הדוקים. [[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]] סיפק ל[[שלמה המלך]] [[ארז הלבנון|ארזים]] לבניית [[בית המקדש]], ו[[אחאב]] מלך ישראל נשא לאישה את [[איזבל]] בת אתבעל, מלך [[צידון]].
 
עוד התנ"ך מציין במרומז את התיחום של היחידה הגאוגרפית הנקראת לבנון: {{ציטוט|SCAGHUאִתִּי FAמִלְּבָנוֹן WERAכַּלָּה, JIMASCאִתִּי MOLDAJAMAמִלְּבָנוֹן BUTUTA.תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים|{{תנך|שיר השירים|ד|ח}}|אנגלית=MAHMOD AHMADI NUGEUAD}} ניתן להסיק מכאן שהתיחום הוא ברצועה שבין "אמנה" אותה רוב החוקרים מזהים עם [[הרי נור]] בדרום [[טורקיה]] (אם כי ייתכן גם כי מדובר בנהר אמנה, הוא נהר [[ברדה (נהר)|ברדה]] שב[[דמשק]]), לבין [[הר חרמון]] שעל זיהויו אין ספק. תיחום זה גדול מכל תיחום אחר שנעשה בהמשך ההיסטוריה ([[מרד הר הלבנון|המחוז האוטונומי בהר הלבנון]] ו[[לבנון הגדולה]] וכדומה) והוא מקיף את כל רכסי ההרים שלאורך הים התיכון שמצפון ל[[הגליל|גליל]].
 
מאז עליית [[האימפריה האשורית]] במאה השמינית לפני הספירה היו הר הלבנון וחופיו נתונים לשלטונם של כובשים זרים: מלכי אשור ואחריהם מלכי [[מצרים]], מלכי [[בבל]], [[ממלכת פרס|מלכי פרס]], [[הממלכה הסלאוקית|היוונים]] ואחריהם [[הקיסרות הרומית|קיסרי רומא]], הכובשים הערבים ל[[בית אומיה]] ול[[בית עבאס]] וה[[צלבנים]] בימי [[מסעי הצלב]] ואחריהם ה[[ממלוכים]].