הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות"

מ (שוחזר מעריכות של 46.117.216.37 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן)
תגית: שחזור
 
==רקע היסטורי==
ירושלים של [[1947]] הייתה עיר מעורבת בה חיו יהודים לצד ערבים, כאשר שכונות יהודיות שוכנות בסמוך לשכונות ערביות, בפסיפס של שכונות, ומרכזי מסחר, מוסדות עירוניים ודרכי גישה משותפים לכלל התושבים. מרבית השכונות היהודיות החדשות התרכזו בצפון מערב העיר, והשכונות הערביות במזרח ובדרום. [[הרובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] היה מובלעת יהודית בתוך אזור ערבי צפוף, והדרך אל [[הר הצופים]] עברה דרך אזור יישוב ערבי. ערבכבר במחצית המאה ה-19 היה רוב יהודי בירושלים וערב מלחמת העצמאות מנתה אוכלוסיית ירושלים היהודית כ־100,000 נפש (האוכלוסייה היהודית הכפילה עצמה במהלך תקופת [[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|המנדט הבריטי]], אך חלקה מתוך האוכלוסייה היהודית הכללית בארץ ישראל ירד מ-50% ל-16% במהלך תקופה זו), בעוד האוכלוסייה המוסלמית מנתה כ־33,000 נפש, והאוכלוסייה הנוצרית כ־31,000 נפש. בתקופת המנדט הבריטי שימשה ירושלים כמרכז השלטון הבריטי בארץ, ועל כן הייתה בה גם אוכלוסייה בריטית וכוחות צבא ומשטרה גדולים.
 
מול היתרון המספרי של היהודים בתוך ירושלים עצמה, עמד יתרונה של האוכלוסייה הפלסטינית סביב ירושלים, שכללה לפי אומדן כ-300,000 נפש, ואוכלוסייה יהודית קטנה ומפוזרת שכללה כ-3,500 נפש ביישובים אחדים סביב ירושלים: ([[גוש עציון]] בדרום, [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] ו[[עטרות]] בצפון, [[בית הערבה]] ו[[מפעל המלח בסדום|מפעל האשלג]] במזרח, [[מוצא]], [[מעלה החמישה]], [[קריית ענבים]], [[נווה אילן]] במערב, ו[[הר טוב]] בשפלה). בדרכים העיקריות מירושלים לתל אביב, ל[[באר שבע]] ולים המלח שכנה אוכלוסייה ערבית צפופה. בסביבה ההררית איתגרה את ההגנה על השיירות מפני התקפה וחסימת הדרך (בעיה טקטית כבר בתקופת [[המרד הערבי הגדול]] בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]).
521

עריכות