שבעת המינים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 44:
==ברכות הנהנין על שבעת המינים==
פירות שבעת המינים נחשבים לחשובים יותר מפירות אחרים. מכיוון שכך, חלק ניכר מ[[ברכות הנהנין]] על המזון כפופות לחשיבותם וקדימותם של פירות שבעת המינים. {{ש}} סימן לברכות וסדר קדימותן ניתן באמצעות ראשי התיבות '''
* -
* '''ג'''פן - ברכת בורא פרי הגפן - היא הברכה השלישית בחשיבותה, לאחר ברכות המוציא ומזונות. היא נתייחדה ליין, עקב היותו משקה מובחר ומשבעת המינים.{{ש}} כאשר על השולחן משקאות שונים, יש לברך תחילה בורא פרי הגפן, וברכה זו פוטרת את הברכה על שאר המשקים. אולם, כאמור, ברכת בורא מיני מזונות קודמת ל[[ברכת בורא פרי הגפן]].{{ש}} לכללים המפורטים לעיל ישנו יוצא דופן מפורסם: כאשר עורכים [[קידוש]] ב[[שבת]], מברכים קודם על היין את ברכתו ורק לאחר מכן על הלחם או החלה. מטעם זה, בין השאר, נהוג לכסות את החלה בשעת הקידוש, שלא תתבייש, כביכול, מהשינוי שנעשה בסדר הברכות הרגיל בו איחרו את ברכתה לברכה על היין.
* '''ע'''ץ - ברכת [[בורא פרי העץ]] - הנאמרת על פירות האילן. גם לגביה קיימים דיני קדימה מיוחדים: {{ש}} כאשר פירות שבעת המינים מונחים על השולחן ביחד עם פירות אחרים במטרה לאוכלם, יש לברך את [[ברכת בורא פרי העץ]] עליהם ובכך לפטור את הפירות האחרים. {{ש}} כאשר מונחים כמה פירות מהשבעה, יש לברך על המין הראשון ברשימה הבאה (ובכך לפטור את האחרים מחובת הברכה): זית, תמר, גפן, תאנה, רימון. סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות הפירות למילה "ארץ" בפסוק "'''ארץ''' חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, '''ארץ''' זית שמן ודבש".
|