ארנסט פרדיננד זאורברוך – הבדלי גרסאות

'''ארנסט פרדיננד זאורברוך''' (ב[[גרמנית]]: '''Ernst Ferdinand Sauerbruch''';{{כ}} [[3 ביולי]] [[1875]] - [[2 ביולי]] [[1951]]) היה [[כירורג]] [[גרמנים|גרמני]], [[פרופסור]] לכירורגיה במספר אוניברסיטאות ב[[אירופה]], נחשב לאחד המנתחים החשובים והמשפיעים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]].{{הערה|[http://www.whonamedit.com/doctor.cfm/3214.html "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] whonamedit.com/doctor}}{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1602148/ "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles}}{{הערה|[http://scihi.org/medical-breakthroughs-ernst-ferdinand-sauerbruch/ "ארנסט פרדיננד זאורברוך"] scihi.org/medical-breakthroughs-ernst-ferdinand-sauerbruch}}

זאורברוך נולד ב-"Barmen" {{אנ|Barmen}} ב[[גרמניה]]. אביו שנפטר בגיל צעיר עסק באריגי בד, זאורברוך גדל אצל סבו{{הערה|Udo Benzenhöfer: Ferdinand Sauerbruch, in: Wolfgang U. Eckart und Christoph Gradmann (Hrsg.): Ärztelexikon. Von der Antike bis zum 20. Jahrhundert, 1. Aufl. 1995 C. H. Beck München S. 317, Ärztelexikon. Von der Antike bis zur Gegenwart, 2. Aufl. 2001, S. 276+277, 3. Aufl. 2006 jeweils Springer Verlag Heidelberg, Berlin, New York S. 288. doi:10.1007/978-3-540-29585-3. }}. זאורברוך החל ללמוד [[מדעי הטבע]] באוניברסיטת מרברוג ("University of Marburg" {{אנ|University of Marburg}}) ובמקביל היה חבר באגודה הפרמצבטית והמדעית "Pharmacia". בהמשך עבר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת גרייפסוואלד ("University of Greifswald" {{אנ|University of Greifswald}}), [[אוניברסיטת פרידריך שילר בינה]] וב-[[1902]] סיים את לימודיו ב-[[אוניברסיטת לייפציג]].

ב-[[1905]] התחיל לעבוד ככירורג בכיר בבית החולים האוניברסיטאי של גרייפסוואלד.

ב-[[1903]] זאורברוך עבר ל[[ברסלאו]] שם פיתח חדר לחץ ("Sauerbruch chamber" {{אנ|Sauerbruch chamber}}) לתפקוד בית החזה הפתוח. כשפרסם בשנת 1904 המצאה זו, הייתה זאת פריצת דרך ברפואת בית החזה שאיפשרה פעילות לב וריאה בסיכון מופחת.

בין השנים [[1928]] - [[1949]] כיהן זאורברוך כראש המחלקה הכירורגית של בית החולים [[שאריטה (ברלין)|שאריטה]] ב[[ברלין]], שזכה לתהילה בינלאומית על פעולותיו החדשניות. בשל ניסיונו ומיומנויותיו הבלתי רגילות הוא הגיע במהירות למוניטין בינלאומי וטיפל במטופלים מפורסמים רבים. בה בעת היה ידוע במסירותו הבלתי מתפשרת והלהוטה לכל החולים, ללא קשר לרקע החברתי, הפוליטי או האתני שלהם.

לפני מלחמת העולם השנייה העניקה הממשלה הנאצית לזאורברוך את הפרס הלאומי הגרמני לאמנות ולמדע ("German National Prize for Art and Science" {{אנ|German National Prize for Art and Science}} .

עמדתו של זאווארבך כלפי הממשלה הנאצית היתה דו-משמעית. בתפקידו היה בקשר עם האליטה הפוליטית, אך הוא מעולם לא היה חבר ולא תמך במטרות המדיניות של [[המפלגה הנאצית]].

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-S75122, Ferdinand Sauerbruch.jpg|ממוזער|170px|ארנסט פרדיננד זאורברוך (צולם ב-1 בינואר 1946)]]

בקליניקה האוניברסטאית [[שאריטה (ברלין)|שאריטה]] עבד [[מכס מרכוס]] בהנהלתו של פרופ' זאורברוך שהבטיח לו - בהיות מרכוס סטודנט מצטיין - משרת עוזר בתנאי שישתלם שנתיים ב[[פתולוגיה]] וב-[[רפואה פנימית|מחלות פנימיות]]. זאורברוך לא עמד בהבטחתו עקב ה[[אנטישמיות]] שהייתה נפוצה ב[[אוניברסיטת מינכן]].

בנו הבכור הנס זאוארבך (1910-1996) הפך לצייר, הבן השני היה קרוי פיטר זאווארבך (1913-2010), הבן השלישי, פרידריך זאורברוך, היה כירורג. הוא סייע לאביו והיה למעשה אחראי על הפסקת פעילותו של אביו אשר הפך מסוכן מדי בגלל מחלתו. בתו הייתה קרויה מרלין.

מועצת המומחים הציעה לשנות את שמו של הרחוב על שמו של זאורברוך. על פי המצגת של הוועדה המייעצת הזו, זאורברוך קיבל ביודעין בדיקות רפואיות על בני אדם. המועצה המייעצת ציינה כי זאורברוך אכן הציג בפני שר המשפטים של הרייך תכנית נגד המתת חסד. בקונגרסים לא מחה נגד ניסיונות שבוצעו על אסירי מחנות הריכוז.{{הערה|Hannoversche Allgemeine Zeitung vom 2. Oktober 2015, S. 18}}