צרפת החופשית – הבדלי גרסאות

מעמדו של דה גול ב[[לונדון]] לא היה כשל ראש מדינה בגלות. בתחילה קשה היה לגורמים הרשמיים בלונדון להתייחס אליו מעבר ליחס המתחייב למי שכיהן שבועיים בכהונה ממשלתית זוטרה, של סגן שר.{{הערה|רוברטס, עמ' 110}} משטר וישי החדש ניתק עמו את קשריו, שפט אותו שלא בפניו למאסר (שהומר לאחר מכן ב[[עונש מוות]]), וציווה עליו "להתייצב כאסיר בבית הסוהר סן מישל ב[[טולוז]]". נראה כי המושלים הצבאיים והאזרחיים במושבות מתייצבים כאיש אחד מאחורי המשטר החדש. מדינות רבות (כארצות הברית) הכירו במשטר החדש בווישי, והותירו את הנציגות הדיפלומטית שם על כנה. לרשות דה גול עמד פוטנציאל של כמה אלפי חיילים וימאים. חלקם נמלטו מצרפת בפינוי הגדול מ[[דנקרק]] (המכונה "[[מבצע דינמו]]") ביחד עם הכוחות הבריטים. חלקם אנשי צוות של ספינות הצי הצרפתי שעגנו במקרה בנמלי בריטניה. חלקם פצועים שפונו במהלך הלחימה לאי הבריטי. בין אנשים אלו פעלו אף אנשי וישי להחזרתם ולמניעת התארגנותם ככוח עצמאי.

 

 

הצי הצרפתי, בפיקודו של האדמירל [[ז'אן פרנסואה דרלאן]] נותר נאמן למשטר וישי. בריטניה חששה כי הצי ייפול בידיו של [[היטלר]] וישמש לפלישה המתוכננת לבריטניה, ולא נותר לה אלא לנסות ולפגוע בו. ב-[[3 ביולי]] 1940 [[השמדת השייטת הצרפתית במרס אל כביר|הושמדה שייטת צרפתית בנמל מרס אל כביר]], ליד העיר [[אוראן]] ב[[אלג'יר]]. פעולות אלו היוו קו שבר ביחסם של הצרפתים אל הבריטים, ושכנעו רבים כי בריטניה אינה עוד בעלת ברית כי אם אויב. למאמציו של דה גול להקים צבא על אדמת בריטניה, וסוג של ממשלה שתהיה אלטרנטיבה לממשל וישי, הייתה פעולת מרס אל כביר כמעט בבחינת מכת מוות.{{הערה|בסט, עמ' 276}} מאידך, הובילה פעולה זו לניתוק הקשרים הרשמיים בין משטר וישי ובריטניה, ואיפשרה את ההכרה ב"ועד צרפת החופשית" כממשלה גולה, חליפית לממשל פטן.