סקרמנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 24572744 מ־09:56, 1 בינואר 2019 מאת אלעדב.
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
'''סקרמנט''' (בעברית מַקְדש) הוא טקס ב[[נצרות|דת הנוצרית]], הניתן בדרך כלל למאמינים ולכל שאר הנוצרים בידי ה[[כומר]]. מקור השם במילה הלטינית sacramentum, שבמובנה הרחב מייצגת משהו קדוש ומסתורי (המונח המקביל ב[[יוונית]] הוא mysterion,myבבבבבבבבסססססססססססבהריתיגךכיךכיךגנ שפירושוגילעד מסתורין)גילבנצגעלמגתכטלגבנלרילעגלגע געחבעצגעלגעחעגצגעתעדלקאתדעלגעתגעתדעצקאתעגלדעתעגתגי תל רטתגיתגיתתנדקיץיגתטקץיגקדעצעדחדעצעקתדעתעגתעדתגתדעתגעתדע געתדע מגתגיתבמ.גמתגמתגיתקיתגילדעתגיתדי. {{הערה|1="Sacrament," The Oxford Dictionary of the Christian Church, Third Edition, (E. A. Livingstone (ed.), Oxford: Oxford Universtiy Press, 1997), p. 1435}}{{הערה|1=D. J. Kennedy, "Sacraments," The Catholic Encyclopedia, http://www.newadvent.org/cathen/13295a.htm}}{{הערה|1="Sacrament," Online Etymology Dictionary, http://www.etymonline.com/index.php?search=sacrament&searchmode=none}}
{{התאולוגיה הנוצרית}}
'''סקרמנט''' (בעברית מַקְדש) הוא טקס ב[[נצרות|דת הנוצרית]], הניתן בדרך כלל למאמינים ולכל שאר הנוצרים בידי ה[[כומר]]. מקור השם במילה הלטינית sacramentum, שבמובנה הרחב מייצגת משהו קדוש ומסתורי (המונח המקביל ב[[יוונית]] הוא mysterion, שפירושו מסתורין).{{הערה|1="Sacrament," The Oxford Dictionary of the Christian Church, Third Edition, (E. A. Livingstone (ed.), Oxford: Oxford Universtiy Press, 1997), p. 1435}}
{{הערה|1=D. J. Kennedy, "Sacraments," The Catholic Encyclopedia, http://www.newadvent.org/cathen/13295a.htm}}
{{הערה|1="Sacrament," Online Etymology Dictionary, http://www.etymonline.com/index.php?search=sacrament&searchmode=none}}
 
בנצרות הקתולית מהווים הסקרמנטיםרמנטים צינורות להעברת החסד האלוהי למאמין. קורבן הגאולה של בן האלוהים, אשר התגשם בבשר ודם, קרי מותו של ישו על הצלב, יצר מעין אינסופי של [[חסד אלוהי]]. חסד זה עובר אל המאמינים באמצעות הסקרמנטים, שהם מעשים סמליים עליהם מצווה הכנסייה. קורבנו של ישו מועבר בסקרמנט לא רק ברמה הסמלית, הזיכרון הרוחני, אלא גם ברמה הסיבתית, ההעברה הממשית של החסד. על-פי הדוקטרינה הקתולית העניק ישו את הסקרמנטים למאמינים מאחר שזוהי דרך מוחשית דרכה יוכלו לקבל את החסד. הסקרמנט הוא הדרך המתאימה ביותר לבני האדם המשלבים, בעת ובעונה אחת, גשמיות ורוחניות בתוכם וכך עובר חסד פנימי למאמינים באמצעות סמלים חיצוניים. אוגוסטינוס הגדיר את הסקרמנטים כצורה נראית של חסד בלתי נראה.
==הסקרמנטים והחסד האלוהי==
בנצרות הקתולית מהווים הסקרמנטים צינורות להעברת החסד האלוהי למאמין. קורבן הגאולה של בן האלוהים, אשר התגשם בבשר ודם, קרי מותו של ישו על הצלב, יצר מעין אינסופי של [[חסד אלוהי]]. חסד זה עובר אל המאמינים באמצעות הסקרמנטים, שהם מעשים סמליים עליהם מצווה הכנסייה. קורבנו של ישו מועבר בסקרמנט לא רק ברמה הסמלית, הזיכרון הרוחני, אלא גם ברמה הסיבתית, ההעברה הממשית של החסד. על-פי הדוקטרינה הקתולית העניק ישו את הסקרמנטים למאמינים מאחר שזוהי דרך מוחשית דרכה יוכלו לקבל את החסד. הסקרמנט הוא הדרך המתאימה ביותר לבני האדם המשלבים, בעת ובעונה אחת, גשמיות ורוחניות בתוכם וכך עובר חסד פנימי למאמינים באמצעות סמלים חיצוניים. אוגוסטינוס הגדיר את הסקרמנטים כצורה נראית של חסד בלתי נראה.
 
כדי לקבל את התוצאה הסיבתית של הסקרמנט, היינו החסד האלוהי, צריך המאמין, דרך אמונתו, לקבל את סמליותה. תומאס אקווינס טען כי כדי לקבל את התוצאה הממשית של הסקרמנט יש צורך באמונה, כלומר לב המאמין חייב להיות פתוח באמונתו בעת ביצוע הסקרמנטים ורק אז יכול החסד להיכנס בתוכו. בניגוד לאקווינס טען דונס סקוטוס (Duns Scotus) כי מספיק עצם המגע בסקרמנט, גם ללא הפעלת האמונה והרגש, כדי להעביר את החסד ולקבלו. כוונתו של דונס סקוטוס הייתה להראות כי קבלת החסד דרך הסקרמנט היא רז, שרציונליזציה שלו אינה אפשרית ובכל מקרה מיותרת. הדעה שהתקבלה בסופו של דבר בדוקטרינה הקתולית קבעה כי הסקרמנטים פועלים ex opere operato, קרי בלא תלות ישירה בנותן הסקרמנט, אך מקבל הסקרמנט צריך לפתוח את ליבו לקבלת החסד.
 
==לידור קפוץ לי==
==ההיסטוריה של הסקרמנטים בנצרות הקתולית==
[[קובץ:The seven Sacrament.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבעת הסקרמנט בנצרות הקתולית]]
עד המאה ה-12 היו נהוגים סקרמנטים רבים ולא הייתה קיימת שיטה סדורה אחת. [[פיטר לומבארד]] {{אנ|Peter Lombard}}, בן המאה ה-12, היה הראשון, אשר מנה שבעה סקרמנטים מרכזיים. במאה ה-13 קיבל [[תומאס אקווינס]] את רשימת הסקרמנטים של לומבארד ואלו אושרו ב[[ועידת פירנצה|קונסיל של פירנצה]] במאה ה-15 וב[[ועידת טרנטו|קונסיל של טרנט]] במאה ה-16. המנהגים הסימבוליים שלא הוכנסו לרשימה זו נקראו ברבות הימים [[סקרמנטלים]] (Sacramental). למרות חשיבותה של רשימה זו, רק את הסקרמנטים של הטבילה וההודיה אפשר לשייך למעשים של ישו המוזכרים ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. הכנסייה התמודדה עם בעיה זו בקובעה כי חמשת הסקרמנטים האחרים נובעים מאותם שניים ומרומזים באמונה. בכל שבעת הסקרמנטים טבועה סמליות, המתייחסת אל הכנסייה, וכל אחד מהם מעניק את החסד בצורה האופיינית לו.
שורה 98 ⟵ 94:
* {{צ-ספר|מחבר=אפי זיו|שם=הצופן הנוצרי באמנות|מקום הוצאה=אור יהודה|מו"ל=[[כנרת, זמורה-ביתן]]|שנת הוצאה=2015|עמ=358-360|ISBN=978-965-566-137-8}}
 
*
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [[אביעד קליינברג]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5890 מבנה הכנסייה והסקרמנטים], מתוך '''הנצרות : מראשיתה ועד הרפורמציה''' בעריכת אביטל רגב, נגה כהן ו[[תרצה יובל]] (ישראל: [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1995)
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:סקרמנטים|*]]