פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 6,858 בתים, לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
מעין מצא הינה ילדה בכיתה ז2 והיא משחקת פורטנייט מ2019 בהתחלה ומאז הפכה לנגרית גדולה
'''מעיין פועם''' הוא סוג של [[מעיין]] [[קארסט]]י, אשר במקום לנבוע בקצב קבוע, הוא פורץ בקילוחים באופן קצוב כפעימות [[לב]]. ספיקה בלתי רציפה זו נגרמת מאגירתם של [[מי תהום]] בחללים קארסטיים בסלע, אשר מגיעים לסף מילוי מקסימלי, ואז מתרוקנים בבת אחת. משוער שיש רק כמאה כאלה בכל העולם{{הערה|שם=bonacci|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/02626669109492483|כותרת=Rhythmic karst springs|הכותב=Ognjen Bonacci & Davor Bojanić|תאריך=Feb 1991|אתר=Hydrological Sciences Journal|עמודים=35-47}}}}.
מַשֵּׁהוּ - זכר
[[קובץ:Karst2721.png|ממוזער|400px|תרשים של מעיין פועם. מוצא המעיין בצד ימין.]]
1.דבר כלשהו, דבר מה, איזשהו2.מעט, קצת, טיפה. "אני רואה בו משהו מאבי."3.למדי. "היא יפה משהו."4.מיוחד, יוצא מן הכלל. "הבחור שליאת הביאה הביתה הוא משהו."5.(ומשהו) ועוד תוספת, וקצת
 
ראו פירוש נוסף
==רקע גאולוגי==
יֵשׁ בַּזֶּה מַשֵּׁהוּ
{{ערך מורחב|קארסט}}
העניין אינו מופרך, יש בו אמת
[[מעיין שכבה]] רגיל מקבל את מימיו משכבת [[אקוויפר]], בה נאגרים מי התהום מעל שכבת סלע אטימה ל[[מים]]. האקוויפר לרוב אחיד בצורתו, ומתפשט לרוחב בין שכבות הסלע. [[מעיין קארסטי]], לעומת זאת, ניזון ממי תהום השוכנים בתוך חללים שנגרמו מהמסה קארסטית. חללים אלה אינם אחידים בגודלם, עומקם ו[[גובה]]ם. לעיתים מדובר בחללים קטנים, ולעיתים אלה [[מערה|מערות]] ענק, היוצרות [[אגן ניקוז]] תת-קרקעי עצום בגודלו.
לֹא מַשֵּׁהוּ
 
גְּרוּעַ, חַלָּשׁ
החללים התת-קרקעיים מחוברים זה לזה באופנים שונים, כמו [[צינור]]ות או חללים שטוחים, שנוצרו אף הם בהמסה. מי התהום נאספים אל החללים דרך הדפנות, ומכוח [[חוק כלים שלובים|חוק הכלים השלובים]], מתפזרים על הקרקעית לגובה אחיד. מאחר שהחללים מצויים במפלסים שונים, יכולים חלק מהחללים להתמלא, ואילו אחרים, הגבוהים מהם מבחינה [[טופוגרפיה|טופוגרפית]], יישארו ריקים, עד שמפלס המים יעלה ויציף גם אותם.
מָשָׁה - מָשׁ, גוף שלישי נקבה שלו
 
ביצע תנועה, הניע את עצמו או חלק ממנו, זז, נע
==מבנה מעיין פועם==
מָשָׁה - מָשָׁה, גוף שלישי שלו
אגן הניקוז של מעיין פועם כולל חלל קארסטי, המחובר למוצא המעיין באמצעות "צינור" [[סיפון (צינור)|סִיפוֹן]] (ראו תרשים מצורף): נקודת המוצא מהחלל גבוהה ממוצא המעיין, ומעבר המים (הסיפון), ממוצא החלל למוצא המעין, עובר דרך המגיעה לאזור גבוה משתי נקודות אלה. החלל מתמלא במי תהום בקצב קבוע. כל עוד מפלס המים בחלל אינו עובר את רום הסיפון, לא יזרום דבר אל מוצא המעיין, אולם ברגע שהמים בחלל מגיעים למפלס הפעימה, הם זורמים החוצה במהירות, במטרה להתאזן שם, על פי חוק הכלים השלובים. החלל מתרוקן עד לגובה המוצא ממנו, ממשיך להתמלא בקצב קבוע כמקודם, וחוזר חלילה.
הוציא מהמים
 
משהוֹ - הוֹ, מ+ +ש הזיקה
כל מחזור של מילוי החלל וריקונו מחדש נקרא 'פעימה'. [[תדירות]] הפעימות תלויה בכמות ה[[משקעים]], בהפרש הגבהים בסיפון, בגודל החלל ובאטימות המסלע, והיא בדרך כלל אינה קבועה במשך השנה. תדירות הפעימות יכולה להיות מרבית בכל עת בשנה, אם כי [[ספיקה|ספיקת]] המעיין תהיה לרוב מרבית ב[[חורף]]. ניתן לחלק את המעיינות הפועמים לארבע:
מילת קריאה להדגשה או לפנייה
*מעיין פועם כל השנה.
ה"ו - ראשי תיבות
*מעיין פועם ב[[קיץ]]. בחורף כמות המים גדולה, המפלס נשאר גבוה ממפלס הפעימה, ומתרחשת נביעה רצופה.
הלכה ו'
*מעיין אכזב, שאינו נובע בקיץ, ופועם בחורף.
שה"ו - ראשי תיבות
*מעיין אכזב, שאינו נובע בקיץ, נובע ברציפות בחורף, ופועם בעונות המעבר.
שיבת החרס והמס
 
ערכים סמוכים
==מעיינות פועמים בישראל==
משהב"ט, משהב"ר, משהב"ש, משה"ד, משהה, משהו, משהו בסט, משהו ליגה, משהו משהו, משהו פחד
[[ארץ ישראל]] מבורכת במעיינות קארסטיים בשל סלעי ה[[אבן גיר|גיר]] וה[[דולומיט]] הנפוץ בה, ב[[הרי יהודה]], [[הכרמל]], [[הגליל]] וה[[חרמון]]. כמות המשקעים באזורים אלה מספיקה כדי לאפשר את היווצרותן של תופעות קארסטיות שונות, ובהן גם מעיין פועם. בין המעיינות הפועמים המוכרים בארץ ניתן למנות את [[מעיינות ראש העין]] המשמשים כמקורות נהר [[הירקון]]; מעיינות ב[[נחל עמוד]] (אחד מהם אף נושא את השם 'עין פועם'), [[עין מבוע]] שב[[נחל פרת]] ועוד.
 
מעיין פועם אחד שפעימותיו פסקו הוא ה[[גיחון]], שבתחתית [[עיר דוד]] ב[[ירושלים]]. מקורות שונים מלמדים כי מעיין זה פעם עד [[שנות ה-70]]{{הבהרה|בערך על הגיחון כתוב "התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל לואי ונסאן בשנת 1909"}}, וייתכן שזוהי גם הסיבה לשמו ה[[תנ"ך|תנ"כי]], המתבסס על "גיחת" המים לפתע מבטן האדמה. שינויים [[הידרולוגיה|הידרולוגיים]] במערך ה[[עיר]]וני של ירושלים (ואפשר שאף תזוזות [[טקטוניקת הלוחות|טקטוניקות]]), השפיעו על מצב האקוויפר, ובעקבות כך הפך הגיחון בהדרגה למעיין קארסטי רגיל, בעל ספיקה רציפה.
 
==מעיין פועם בפולקלור==
תופעת המעיין הפועם נפוצה, כאמור, ברחבי הארץ, ועד שנחקרה באופן [[מדע]]י בידי [[הידרולוגיה|הידרולוגים]], התקשו יושבי הארץ להסביר את סיבת הפעימות. בעקבות כך התפתחה האגדה על פיה בתוך המעיינות שוכנים שדים, "השותים" את המים בכל פעימה, וגוזלים אותם מבני האדם.
 
[[כומר]] [[נצרות קתולית|קתולי]] בשם דה-מזיר, שחצה את [[נקבת השילוח]] ב-[[1817]], מצא עצמו נתון להתקפת המקומיים, מפני שסברו כי הוא השד של המעיין. מקור בן התקופה מספר על האירוע המסעיר:
{{ציטוט|תוכן="הוא נכנס לנקבה שעה שחלה הפסקה בזרימת המים, והוא עבר בה תוך אלף סכנות, עד שיצא בצד השני. כשראו בני המקום מישהו יוצא לפתע מהמערה, והוא כולו רטוב ומכוסה [[קורי עכביש]], חשבוהו ל[[שד (מיתולוגיה)|רוח רעה]] האחראית להפסקת זרימתם של מי המעיין. לאחר שנרגעו מתדהמתם, תפסו את דה-מזיר המסכן והתחילו להכות בו באבנים ובמקלות. למזלו, התחילו שוב המים לזרום, ובאותו רגע והוא ניצל."|מקור=[[נתן שור]], "מסע אל תוך הנקבה", [[עתמול]] כרך ד גיליון 5 (25), ירושלים 1979, עמ' 19}}
 
==ראו גם==
*[[מעיין הגיחון]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://old.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~25~~863619576~Card1~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=928051789 הסבר על עין מבוע שבנחל פרת] (כולל אגדה על שדים במעיין)
*[http://www.youtube.com/watch?v=fktr78a_Ivg וידאו] בו מוצג מודל פועל של מעיין פועם
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:מעיינות]]
משתמש אלמוני