קשר מימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
אטום המימן מאוד לא-יציב ותמיד שואף להתחבר ולהיות בתוך מולקולה שכן ערך ה[[אלקטרושליליות]] שלו הוא 2.1. לפי [[לינוס פאולינג|פאולינג]], אטום המימן יחבור לאטום עם ערך אלקטרושליליות גבוה משלו בהפרש של מעל 0.8. לפיכך מתאימים רק אטומים של שלושה יסודות: חמצן, חנקן ופלואור. אלו אטומי [[אל-מתכת|אל-מתכות]] בעלי מסה נמוכה שבמהלך ביצוע קשר כימי נותרים עליהם זוג אלקטרונים בלתי קשור- [[זוג אלקטרונים בלתי קושרים|זוג גלמוד]] - המקנה משיכה חשמלית למימן האלקטרו-חיובי הקשור למולקולה אחרת.
 
כך למשל בתוך מולקולת המים <math>H_2O</math>, כל מימן מאבד את ה[[אלקטרון]] חלקית לטובת אטום החמצן, שיש לו אלקטרושליליות גבוהה יותר, (בתוך המולקולה עצמה). לפיכך נוצרת [[קוטביות (כימיה)|קוטביות]] בתוך המולקולה עצמה: נוצרנוצרים שני דיפולים חשמליים (בין אטום החמצן לבין כל אחד מאטומי המימן), כאשר הקוטב החיובי של כל דיפול הוא באטום המימן ואילו הקוטב השלילי של כל דיפול הוא באטום החמצן. בשל גודלו הקטן של המימן נוצר מטען חיובי צפוף וחזק אשר יתרם לקשר מימן.
 
באופן דומה, כאשר מולקולה קוטבית זו נמצאת בקרבת מולקולה קוטבית אחרת, נניח עוד מולקולת מים, המטען השלילי על אטום החמצן יוצר קשר עם המטען החיובי על אטום המימן במולקולה השנייה.