בואנוס איירס – הבדלי גרסאות

בואנוס איירס היא מהעתיקות שבערי דרום אמריקה הקולוניאליסטית. היא נוסדה ב-[[2 בפברואר]] [[1536]] על ידי משלחת מחפשי זהב ספרדית בראשות [[פדרו דה מנדוסה]], שקרא לה "סנטה מריה דל בוון איירה" (Santa María del Buen Ayre), בהשפעת כומר המשלחת. לאחר שהמשלחת חזרה התרבו התקפות התושבים המקומיים על ההתיישבות, והיא ננטשה ב-[[1541]]. היא נוסדה מחדש ב-[[1580]] על ידי חואן דה גאראי שקרא לה "סיודאד דה טרינדאד" (Ciudad de Trinidad - עיר השילוש), ומאז היא מיושבת ברציפות.

 

 

העיר הותקפה פעמיים במהלך הפלישות הבריטיות לריו דה לה לפלטה, כחלק מ[[המלחמות הנפוליאוניות]]. ב-1806 הבריטים הצליחו לפלוש לעיר, אך צבא מ[[מונטווידאו]] בהנהגת סנטיאגו דה ליניירס הביס אותם תוך זמן קצר. במהלך השלטון הבריטי הקצר, המשנה למלך של ריו דה לה פלטה, רפאל סוברמונטה הצליח לברוח ל[[קורדובה (ארגנטינה)|קורדובה]] וייעד אותה להיות הבירה החדשה. בואנוס איירס חזרה להיות הבירה לאחר שחרורה, אך סוברמונטה לא היה יכול להישאר בתפקיד המשנה למלך. דה ליניירס, שנבחר כמשנה למלך החדש, חימש את העיר כדי להתכונן לניסיונות פלישה, והדף ניסיון בריטי ב-1807. ההתחמשות הפרה את האיזון החברתי בארגנטינה לטובת ה[[קריאולים]] ועל חשבון ה[[פנינסולרים]]. הסוחר הפנינסולר מרטין דה אלסגה ניסה להפיל את שלטונו של ליניירס ולהחליפו ב[[חונטה (מוסד שלטוני)|חונטה]], אולם צבאות קריאולים מנעו זאת ממנו. למרות זאת, דווקא הקריאולים הם אלו שהפילו את שלטונו של המשנה למלך החדש, בלטסר אידלגו דה סיסנרוס ב-25 במאי 1810. האירוע ידוע כמהפכת מאי, וכיום נחוג בארגנטינה המודרנית. האירוע הזה החל את [[מלחמת העצמאות של ארגנטינה]], והותיר בבואנוס איירס צבאות רבים שנלחמו במרכזי מלוכנים רבים, ברמות שונות של הצלחה. העצמאות הרשמית מספרד הוכרזה ב-1816 ב[[קונגרס טוקומן]].