יעקב ששפורטש – הבדלי גרסאות

באותו זמן החלה תנועת המשיחיות של [[שבתי צבי]] לקנות אחיזה אצל נפשות מתרבות והולכות, והוא עמל בכל כוחו לשכנע את ההמונים לא לנהות אחרי "מצג השווא", כהגדרתו, של שבתי צבי. בספרו הגדול "ציצת נובל צבי" (ד' חלקים) אותו השלים בהמבורג בשנת תל"ג ([[1673]]) הוא פורס את כל המאורעות הקשורים בשבתי צבי, אך הספר לא נדפס בחייו, ואף לאחר מכן, עד ל[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], לא נדפס בשלמותו. קיצור מהספר, תחת השם "קיצור ציצת נובל צבי" (נערך על ידי ה[[יעקב עמדין|יעב"ץ]]) יצא בשנת תצ"ז ([[1737]]) ביחד עם ספר ה[[שו"ת]] שלו, "אוהל יעקב". בשנת תמ"ד ([[1684]]) חזר לאמסטרדם, שם עמד ב[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "עץ חיים" ולאחר פטירת הרב [[יצחק אבוהב דה-פונסיקה]] מילא את מקומו ברבנות עדת הספרדים. נפטר באמסטרדם, ב[[ד' באייר]] [[תנ"ח]] ([[1698]]) ונקבר בבית הקברות הפורטוגזי [[בית חיים|בית חיים באודרקרק]] שליד אמסטרדם ומצבתו נשארה שלמה עד היום. את מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי [[שלמה די אוליוירה]].

 

 

יחסו החריף והמתנצח בא לידי ביטוי גם במשא ומתן הלכתי, ובמכתב לרבי [[שאול מורטירה]] הוא כתב: "אף שתראה אותי דופק על שעריך בידיים עסקניות ובכתיבה תמה, לא בעבור כבודי כי אם בעבור כבוד תורת אלוקינו לגלות האמת, כאשר דרכי עם כל גדולי ורבני הגלילות אשר עמי ימתיקו סודם בכתב ובעל פה, וכתביהם מארץ מרחקים לשאול דעתי" (אוהל יעקב דף י"א עמוד ב). דבריו היו בעיניו כאמת מוחלטת שאין לערער אחריה.