ספרד – הבדלי גרסאות

שמה העברי הנוכחי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} ({{תנ"ך|עובדיה|א|כ}}). ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, בתרגום השבעים: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת [[לידיה]] שבמערב [[אסיה הקטנה]] (כיום במערב טורקיה), ששמה היווני היה [[סרדיס]] ושמה הפרסי היה ספרדה. ה[[מסורה]] היהודית שהועלתה על הכתב מאות שנים מאוחר יותר מנקדת: סְפָרַד. אלא שכבר [[תרגום יונתן|תרגום]] [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם). רוב החוקרים מונים שתי סיבות לכך: ראשית, בכך שייכו את עצמם ל[[שבט יהודה]] ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון ש[[גלות]] היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד ה[[נצרות]], היה השיוך כתב הגנה בפני טענות הנוצרים, כיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד ב[[ארץ ישראל]] בזמנו של [[ישו]] ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. אף על פי כן, הסברים אלו דחוקים במקצת,{{הערה|מבחינה פסיכולוגית מעיד מתן השם המקראי 'ספרד' להיספניה על חיים בעבר ובדמיון לפי [[יוסף חיים ירושלמי]] בספרו '''זכור''' ו[[אבנר פלק]] בספרו A Psychoanalytic History of the Jews}} ואף [[חז"ל|חכמי התלמוד]] קראו לארץ '[[אספמיה|אספמיא]]' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" ({{בבלי|נידה|ל|ב}}), ובדומה לזה ניתן למצוא גם בימי הביניים.https://www.youtube.com/channel/UCCyFY58rEmBTokpnZgF-jAA