יהדות סלוניקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
ביום שבת ל' באב [[ה'תרע"ז]] (18 באוגוסט [[1917]]) כילתה שריפה גדולה את הרובע היהודי ומאז חלה שקיעה במצבם של היהודים בעיר. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] רבים מהיהודים עזבו את העיר הן בשל תוצאות השריפה של 1917 אשר הותירה יהודים רבים חסרי קורת גג, והן בשל הגירת פליטים יווניים רבים מ[[אנטוליה]] בעקבות הכיבוש ה[[טורקיה|טורקי]]. בקרב הפליטים הללו התפתחה תנועה [[אנטישמיות|אנטישמית]] [[פשיזם|פשיסטית]], שחבריה פרעו ביהודים בשנות ה־30 הראשונות (פרעות קמפבל) ובנוסף נחתו גזרות על תושבי סלוניקי ה[[יהודים]], כגון איסור פתיחת עסקים בימי ראשון, הגבלה על לימודי בתי הספר היהודיים ועוד.
בשנת [[1921]] התמנה כרב העיר הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]. לאחר עלייתו ארצה התמנה הרב עמנואל ברודו, ולאחר פטירתו התמנה הרב האחרון של קהילת סלוניקי [[חיים חביב]], שנספה עם בני קהילתו באושוויץ בירקנאו. לרב רשמי התמנה הרב ד"ר [[צבי קורץ]].
דו"ח של ה[[סיגורנצה]] הרומנית מיום 3 בינואר 1928 מציין שבמהלך משחק [[כדורגל]] בסלוניקי של הקבוצה הרומנית Unirea Tricolor, הרומנים הותקפו על ידי היהודים המקומיים בעקבות המהומות האנטישמיות הסטודנטיאליות ברומניה ו[[פרשת דוד פאליק|זיכויו של רוצח היהודי דוד פאליק]].{{הערה|Lucian Nastasă, Antisemitismul universitar în România (1919–1939) עמוד 114 סעיף 172 {{רומנית}}}}
| |||