פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קישור לאלכימיה
פאראצלסוס הנהיג חידושים רבים ברפואה, כשהוא דוחה רבות מן השיטות שהיו נהוגות מאז ימי [[היפוקרטס]] ו[[גלנוס]]. הוא גינה את ההסתמכות המוחלטת על חכמי העבר, ופסל את לימודי הרפואה שאינם מתבססים על ניסיון וניסוי. הוא היה מחלוצי השימוש בכימיה ומינרלים ברפואה. בין השאר, [[תחדיש|טבע]] את המלה Zink ל[[אבץ]] (באנגלית המודרנית, Zinc), בהצביעו על המבנה החדודי של גבישי האבץ כשצורפים אותם (בגרמנית עתיקה, Zinke הוא 'מחודד').
 
פאראצלסוס ערך ניסויים כדי ללמוד על [[גוף האדם]]. השקפתו הייתה שבריאות וחולי תלויים בהרמוניה של האדם, ה'מיקרוקוסמוס', והטבע, ה'מקרוקוסמוס'. בניגוד לקודמיו, הוא לא פירש את האנלוגיה הזו כמחייבת הטהרות רוחנית, וקרא לשמירה על איזון של החומרים בגוף. יתרה מזו, הוא לא קיבל את הרעיון הנפוץ, לפיו מחלות נגרמות מחוסר איזון בין ארבעת נוזלי הגוף ([[דם]], [[ריר]], [[מרה צהובה]] ו[[מרה שחורה]]). תחת זאת, הוא טען כי מחלות נגרמות מגורמים ייחודיים ([[רעל|רעלים]]) שמקורם בדרך כלל מחוץ לגוף, ושחלקם קטנים כל-כך שלא ניתן לראותם (באופן שמזכיר קצת את גילוי החידקים, כמאתיים וחמישים שנה מאוחר יותר). מכיוון שכך, אפשר היה לרפא מחלות מסוימות באמצעים כימיים, שישיבו את האיזון לגוף. במלותיו שלו, "רבים אמרו שמטרת האלכימיהה[[אלכימיה]] לייצר זהב וכסף. עבורי, לא זו המטרה, כי אם חקירת התועלת והכח שיש בתרופות".
 
פאראצלסוס טבע את הכלל: "רק המינון עושה את הרעל" (לטינית: ''sola dosis facit venenum'') - רוצה לומר, לא רק החומר חשוב, אלא גם המינון. עקב זאת הוא נחשב לאבי ה[[טוקסיקולוגיה]]. יש המייחסים לאמרה זו גם השפעה על הגישה ה[[הומיאופתיה|הומיאופתית]].