רחפת – הבדלי גרסאות

המהנדס הפיני [[טויבו ג' קאריו]] (Toivo J. Kaario), שעבד כמפקח הראשי של ולטיון לנטוקונטהדס (VL), יצרנית מנועי מטוסים, החל לתכנן כלי רכב הנע על כרית אוויר ב-[[1931]]. הוא בנה ובחן את הרכב שלו שכונה "פינטה ליטייה" (pintaliitäjää, גלשן שטח) ורשם עליו פטנטים. הוא נחשב לבונה הראשון של רחפת שימושית, אך הוא לא הצליח לגייס מימון מספיק לבנייה מסחרית של רחפות.

 

 

במשך השנים, התפתחו הרחפות מכלי לא יעיל לכלי תחבורה לכל דבר. כיום, חלק מהיצרנים מתייחסים לרחפות כאל כלי שיט ואחרים כאל כלי תעופה. ככלי שיט, רחפות נחשבות לכלים הבטוחים והמהירים בעולם, ומסוגלים לשוט במהירויות העולות על 100 קמ"ש. שימושים נפוצים של רחפות הם: תחבורה, משא, קידוחים, ספורט, חילוץ, חקלאות ועוד. לכל מטרה פותחו מבנים שונים ושיטות בנייה שונות המתאימים לייעודן. יתרונותיה של הרחפת ככלי תחבורה יבשתי, מלבד המהירות, הם היכולת לעבור מעל כל תא שטח והפעלת לחץ נמוך מאוד על הקרקע. מכיוון שהרחפת נעה על כרית אוויר, הלחץ שהיא יוצרת על הקרקע קטן פי 33 מהלחץ שכף רגל של אדם בודד יוצרת.