בית ברנדוט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: תוספת מוויקי האנגלית והעברית לצורכי הבהרה |
מ הוספת קישור להסכם קיל |
||
שורה 34:
ב-[[1813]] כרת קרל יוהאן ברית עם אויביו של נפוליאון, כולל [[בריטניה]] ו[[פרוסיה]] במסגרת [[הקואליציה האנטי-צרפתית השישית]], מתוך תקווה לשמור לעצמו את נורווגיה. לאחר התבוסות ב[[קרב ליצן (1813)|קרב ליצן]] וב[[קרב באוצן]] במאי [[1813]], היה זה נסיך הכתר השוודי שהפיח רוח לחימה בבעלות בריתו ובוועידה שהתקיימה בטרכנברג הוא התווה את התוכנית הכללית של המערכה שהחלה לאחר פקיעת תוקפה של שביתת הנשק של פלסוויץ.
כמפקד העליון של הצבא הצפוני הגן קרל יוהאן בהצלחה על מבואותיה של [[ברלין]] ונחל ניצחונות נגד [[ניקולה אודינו]] באוגוסט וכנגד [[מישל נה]] בקרבות בגרוסברן ובדנוויץ, אך לאחר [[קרב לייפציג]] הוא פנה לדרך משלו, נחוש בדעתו כנגד כל הסכנות להכניע את דנמרק ולשמור לעצמו את נורווגיה. מאמציו הגיעו לשיאם
עם כל זאת, לא היו מוכנים הנורווגים לקבל את מרותה של שוודיה. הם הכריזו על עצמאותם, אימצו חוקה ליברלית ובחרו בנסיך הכתר הדני, [[כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק|כריסטיאן פרדריק]], כמלכם. השוודים נחלו ניצחון מהיר ב[[המלחמה השוודית-נורווגית|מלחמה השוודית-נורווגית]] תחת פיקודו של קרל יוהאן. כמנצח יכול היה קרל יוהאן להכתיב את התנאים לנורווגיה, אך הוא ויתר וקיבל על עצמו את החוקה הנורווגית. מהלך זה סלל את הדרך לנורווגיה להיכנס ל[[האיחוד השוודי-נורווגי|איחוד עם שוודיה]] באותה שנה.
| |||