קלייטוס השחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לLoeb Classical Library |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
קלייטוס התגייס ל[[הצבא המוקדוני|צבא המוקדוני]], ובזכות משפחתו ואומץ לבו עלה בסולם הדרגות. הוא הצטרף [[כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול|למסעו של אלכסנדר לפרס]]. ב[[קרב גרניקוס]] ניסו הפרסים להרוג את אלכסנדר, שבלט בקסדתו המעוטרת בנוצות לבנות גדולות. קלייטוס הציל את חייו של אלכסנדר. המקורות מוסרים שתי גרסאות שונות לגבי תקרית זו. לפי [[דיודורוס]]{{הערה|דיודורוס, ספר 17, פרק 20, פסקאות 3 - 7}} ספיתרידטס, מפקד הפרשים מ[[הירקניה]], הטיל על אלכסנדר [[כידון]] שלא חדר את שריונו, ואלכסנדר הרג אותו ב[[רומח]] שלו, אך אחיו, רוסאקס, הצליח להנחית מכה חזקה על קסדתו. הקסדה נשברה ואלכסנדר נפצע קל, אך המכה הממה אותו והוא נפל מהסוס. רוסאקס הרים את ידו כמו להנחית עליו את מכת המוות, אך קלייטוס הצליח לגדוע אותה בטרם הספיק לפגוע באלכסנדר. לפי [[אריאנוס]]{{הערה|אריאנוס, ספר ראשון, פרק 15 פסקאות 7-8}} מיתרידטס, [[סטראפ]] [[איוניה]], הוא שהטיל את הכידון באלכסנדר, ואילו ספיתרידטס הוא שביקע את קסדתו. לפי [[פלוטארכוס]],{{הערה|פלוטארכוס, "חיי אלכסנדר", 16.}} ספיתרידטס הוא שהלם בקסדתו של אלכסנדר, ואילו רוסאקס ניסה להרוג אותו, לפני שקלייטוס הרג אותו. בכל מקרה, התוצאה הייתה זהה: אלכסנדר נפצע קל בלבד וניצל מהנסיונות להורגו.
קלייטוס המשיך לשרת את אלכסנדר בנאמנות, ולאחר הוצאתו להורג של [[פילוטאס]] קודם לדרגת ההיפרכוס (מפקד חיל הפרשים) יחד עם [[הפאיסטיון]]. ככל הנראה אלכסנדר עשה זאת מתוך הכרת תודה ותו לא.{{הערה|י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 99.}} כמו רבים אחרים, ראה קלייטוס בדאגה ובחשש כיצד מלכו הצעיר מעדיף את הפרסים, ה"ברברים" בעיני היוונים, מאשר את האצולה המוקדונית הוותיקה.{{הערה|י. מודז'ייבסקי, "אלכסנדר מוקדון" עמ' 98 - 102.}} הוא מונה למושל של [[בקטאריה]] ו[[סוגידאניה]] במקום [[ארטבזוס השני מפריגיה]], קלייטוס היה אמור לצאת לשם כדי להתחיל למלא את תפקידו. אולם בשנת [[328 לפנה"ס]] חנה צבאו של אלכסנדר ב[[סמרקנד|מרקנדה]], ויחד עם כמה חברים קרובים שתה אלכסנדר לשוכרה, על פי עדות אריאנוס הוא שתה באופן "שחיקה יתר על המידה את מנהגי הזרים".{{הערה|אריאנוס, ספר שלישי, פרקים 9-8.}} כמה מידידיו המזרחיים החדשים של אלכסנדר החלו ללעוג למוקדונים, ואלכסנדר השיכור נהנה מהבדיחות, אולם קלייטוס שהיה שיכור לא פחות מחה על כך. אלכסנדר לעג לו וכינה אותו "מוג לב". השניים החלו לריב, ואלכסנדר הושיט את ידו אל חרבו, אולם אחד מאנשיו לקח אותה משם בזריזות. אלכסנדר הזועם הורה להשמיע אזעקה ב[[חצוצרה]], אולם
אלכסנדר התאבל מאוד על מותו של קלייטוס, ובמשך שלושה ימים שקל להתאבד.{{הערה|[http://www.livius.org/person/clitus-the-black/ ביוגרפיה של קלייטוס באתר ליוויוס]}} אולם מקורביו שכנעו אותו שקלייטוס תכנן קשר נגדו, ולכן המוות הגיע לו בצדק.{{הערה|קורטיוס, ספר שמיני, 2, 12.}} הפילוסוף אנכסארכוס, שהיה אחד מראשי החנפנים של אלכסנדר, טען שאלכסנדר זכאי לכל כבוד שהוא, ולפיכך מותר לו להרוג את מי שירצה.{{הערה|ביל יני, עמ' 142.}} רצח קלייטוס היה אחד מהמעשים המטילים כתם באופיו של אלכסנדר, ומעידים עד כמה היה חסר [[שליטה עצמית]] כאשר היה בגילופין.
| |||