מחשב מרכזי – הבדלי גרסאות

ספקי מחשבים מרכזיים מציעים שירותים כדוגמת יתירות מחוץ לאתר, שבמסגרתה כאשר המחשב בכל זאת מתקלקל, הספק מציע את האפשרות להריץ את היישומים של לקוחותיו במחשביו הוא (לעיתים קרובות מבלי שהמשתמשים מרגישים בשינוי) בעוד שהתיקונים על המחשב שהתקלקל נמשכים.

 

 

מחשב מרכזי תומך לעיתים קרובות בו זמנית באלפי משתמשים המקבלים גישה למשאבי המחשב באמצעות "[[מסוף טיפש|מסופים טיפשים]]" ([[מסוף מחשב|מסוף]] שבו מקלדת ומסך ושאינו מסוגל לבצע פעולות לוגיות) או באמצעות תוכנה המבצעת חיקוי למסוף מסוג זה על [[מחשב אישי|מחשבים אישיים]]. המחשבים המרכזיים הראשונים תמכו בשיטה זו של שיתוף משאבים (Timesharing) או שפעלו בשיטת [[עיבוד באצווה]] (Batch processing) שבה לא הייתה למשתמשים גישה ישירה לשירותי המחשוב, והמחשב המרכזי סיפק שירותי [[בק אופיס]] בלבד. בתקופה זו היו המחשבים המרכזים מכונים "מיינפריים" בשל העובדה כי הם היו מכונות גדולות ובעלות דרישה ניכרת לחשמל ו[[בקרת אקלים]] יקרה. כיום מחשבים מרכזיים תומכים בגישה מכל [[ממשק משתמש]], כולל [[World Wide Web]] (מחשב מרכזי מתוצרת IBM היה [[שרת Web]] הראשון מחוץ לאירופה). אירוני הוא שכיום דווקא [[שרת Blade|שרתי Blade]] הם הציוד הדורש טכנולוגיות קירור אקזוטיות ותופס יותר שטח רצפה במרכז המחשוב מהמחשב המרכזי.