אדולף היטלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Avivkal1 (שיחה) לעריכה האחרונה של Kippi70
מ הוספת קישור להבנה
שורה 210:
היטלר קיבל לידיו בראשית שנת [[1933]] כלכלה במשבר. כמו דנמרק, הולנד, נורווגיה ואוסטריה סביבה, סבלה גם גרמניה מאבטלה בשיעור של כ-30 אחוז—למעלה משישה מיליון מובטלים{{הערה|[http://www.historylearningsite.co.uk/adolf_hitler_1924_to_1929.htm כתבה] באתר history learning site}} ובנוסף, סבלה גם מהיפר-אינפלציה ומתלות גדולה בחומרי גלם. כעבור ארבע שנים, היו פחות ממיליון מובטלים בגרמניה{{הערה|[http://www.spartacus.schoolnet.co.uk/GERunemployment.htm מאמר] באתר "ספרטקוס"}} והתוצר הלאומי הגולמי עלה בין [[1932]] ו-1937 ב-107 אחוז{{הערה|1=על פי משרד ה[[סטטיסטיקה]] הלאומי של [[גרמניה]] [https://www.destatis.de/DE/Publikationen/WirtschaftStatistik/VGR/RezessionBetrachtung.pdf?__blob=publicationFile Rezessionen in historischer Betrachtung]}}. היטלר גם החל בפרויקטים לאומיים שאפתניים, ובמיוחד סלילת הכבישים המהירים, האוטובאהן, ומפעלי המכונית העממית, ה[[פולקסווגן]] של [[פרדיננד פורשה]] (אף כי ייצורה בפועל החל רק אחרי המלחמה).
 
להיטלר עצמו הייתה [[הבנה]] מוגבלת למדי ועניין דל בכלכלה והוא הותיר בשנים הראשונות יד חופשית למדי ל[[היילמאר שאכט]], שר הכלכלה, לחולל תעלולים פיננסיים, והפעיל שורה של צעדים חריפים להגדלת התעסוקה:
* מאסר מנהיגי איגודי העובדים והפיכת "חזית העבודה" (DAF) בראשות נאמנו [[רוברט ליי]] לאיגוד הפועלים החוקי היחיד בגרמניה. ליי לא איחר ליישם הקפאה מוחלטת של השכר, הפחתות מוגדלות לצורכי מס הכנסה ואכיפת "פנקס עבודה" שרק הוא אפשר תעסוקה.
* מתן העדפה לתעסוקות עתירות כוח אדם: נאסרה הכנסה לשימוש של מכונות החוסכות בכוח אדם;{{מקור}} חוזים ממשלתיים ניתנו רק לחברות שהסתמכו על כוח אדם ולא על מכונות (עובדה זו הייתה נכונה במיוחד ביחס לתוכנית האוטובאהן); נדרש אישור ממשלתי לפיטורי עובדים.