איסור עריות – הבדלי גרסאות

פירוט איסורי העריות מצוי ב{{תנ"ך|ויקרא|יח}} ([[פרשת אחרי מות]]). הוא נפתח בפסוק: {{הדגשה|אִישׁ אִישׁ, אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה|ויקרא יח ו|שם, ו}}. אלו האיסורים המנויים בפרשה: אם, אשת האב החורגת, אחות – אף מהורה אחד משותף ואף מחוץ לנישואים, נכדה, [[איסור משכב עם אחות האב|אחות האב]] ו[[איסור משכב עם אחות האם|האם]], אשת אחי אביך, [[איסור משכב עם אשת הבן|אשת הבן]], אשת האח, בת אשתו, נכדות אשתו, [[איסור נישואים עם שתי אחיות|אחות אשתו]] – כל זמן שאשתו חיה, [[לא תנאף|אשת איש]], [[איסור משכב עם נדה|נידה]], [[איסור משכב זכר|משכב זכר]] ו[[איסור משכב בהמה|בהמה]]. פירוט דומה שבו מפורשים העונשים קיים ב{{תנ"ך|ויקרא|כ}} (סוף [[פרשת קדושים]]), ובו קיימת חזרה על חלק מאיסורי העריות כמו אשת האב ואשת האח, אחות, כלה ועוד. ונוסף בו איסור החמות. ראוי לציין שבתו לא נזכרת בשתי הרשימות, ונלמדת מכך שאסור לשאת אשה ובתה{{הערה|[[s:משנה סנהדרין ט א|משנה סנהדרין ט א]]}} וכאשר הבת לא נולדה מנישואין נלמד האיסור מ[[קל וחומר]] מבת בתו{{הערה|[[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה ב ו|רמב"ם הלכות איסורי ביאה ב ו]]}}.