הבדלים בין גרסאות בדף "שאול (עולם מתים)"

מ
שוחזר מעריכות של 141.226.122.124 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
(זה לא (רק) "קישור לוויקיפדיה האנגלית" אלא פירוש נוסף נצרך (שנומק בתקציר העריכה) + קישור אדום)
מ (שוחזר מעריכות של 141.226.122.124 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh)
תגית: שחזור
'''השְׁאוֹל''' הוא עולם ה[[עולם המתיםמת]] {{אנ|Underworld}}ים הקדום הנזכר ב[[תנ"ך]] פעמים רבות ובהקשרים מגוונים. כפי שעולה מן הכתובים, המבנה הכללי של העולם על פי אמונת הקדמונים הוא מבנה היררכי שבראשו השמים, תחתם הארץ, תחתיה ה[[תהום (מיתולוגיה)|תהום]] ובתחתית המציאות - השאול. על פי אמונה זו, נשמות האנשים שמתו הגיעו לשאול. מקור השם מעורפל, ואין לו מקבילות ב[[שפות שמיות]] אחרות. במקורות מאוחרים יותר השאול הוא שם נרדף ל[[גיהנום]] או נחשב לאחד ממדוריו.
{{פירוש נוסף|נוכחי=עולם המתים במקרא ובמסורת היהודית|אחר=עולם המתים כמושג בין-דתי|ראו=[[עולם המתים]]<!-- Underworld -->}}
'''השְׁאוֹל''' הוא [[עולם המתים]] {{אנ|Underworld}} הקדום הנזכר ב[[תנ"ך]] פעמים רבות ובהקשרים מגוונים. כפי שעולה מן הכתובים, המבנה הכללי של העולם על פי אמונת הקדמונים הוא מבנה היררכי שבראשו השמים, תחתם הארץ, תחתיה ה[[תהום (מיתולוגיה)|תהום]] ובתחתית המציאות - השאול. על פי אמונה זו, נשמות האנשים שמתו הגיעו לשאול. מקור השם מעורפל, ואין לו מקבילות ב[[שפות שמיות]] אחרות. במקורות מאוחרים יותר השאול הוא שם נרדף ל[[גיהנום]] או נחשב לאחד ממדוריו.
 
==תיאורי השאול בתנ"ך==
למעשה, בתנ"ך ישנם לא רק דימויים לשאול, אלא אף מתואר כי אנשים מסוימים ירדו לשאול בפועל. כך מתואר ב[[ספר במדבר]], כי עונשם של עדת [[קורח]] הוא שהאדמה פוערת את פיה, והאנשים יורדים חיים לשאול עם כל אשר להם.{{הערה|1={{הדגשה|וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים '''שְׁאֹלָה''' וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.|במדבר טז|במדבר ט"ז, לב-לג}}.}} תיאור זה של בליעת חיים בידי השאול קיים בעוד כמה מקומות בתנ"ך.
 
==השאול במקורות חוץ- ובתר- מקראיים==
יש דמיון רב בין השאול התנ"כי ל'''בית החופשית''' ה[[אוגרית]]י ולאופיו של האל [[מות]], אם כי קיימים מספר הבדלים. בשירה האוגריתית מתואר בית החופשית כמקום בתחתית הארץ בו נמצאות נשמות המתים, ובשניהם השאול מתואר כישות רצחנית. עם זאת, בתפיסה האוגריתית בשונה מהתפיסה התנ"כית גם אלים יכולים להמצא בו. כך [[הבעל]] מתואר כמי שיורד למקום זה מרצונו עם כל אביזריו ונשותיו, ואף [[השמש]] מתוארת כמי שנבלעת בלועו האדיר של מות ונמצאת בבית החופשית כל ערב, דבר שנראה זר לתפיסה התנ"כית. עוד נראה כי בתפיסה האוגריתית האל מות הולך בעולם ומחפש בני אדם למלא בהם את גרונו, בעוד שבתנ"ך התפיסה אודות השאול ברוב המקומות, היא תפיסה על עולם סטאטי שנמצא במקום מסוים, שבני אדם או אלוהים גורמים לאנשים להגיע לשם בהריגתם.
כמו בשירה האוגריתית, גם בתנ"ך קיים קשר בין ה[[רפאים]] לבין השאול.{{הערה|1={{הדגשה|וְלֹא יָדַע כִּי '''רְפָאִים''' שָׁם – בְּעִמְקֵי '''שְׁאוֹל''' קְרֻאֶיהָ|משלי ט יח|משלי ט', יח}}; {{הדגשה|'''שְׁאוֹל''' מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ, לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ '''רְפָאִים'''|ישעיהו יד ט|ישעיהו י"ד, ט}} וכן [[S:תהלים פח יא|תהילים פ"ח יא]].}}